אין סיכון מוגבר להתאבדות לאחר התחלת טיפול בנוגדי דיכאון (Am J Psychiatry)

ממחקר חדש עולה כי התחלת טיפול בנוגדי-דיכאון חדשים אינו מגביר את הסיכון לניסיונות התאבדות. למעשה, נראה כי חלה ירידה חדה בסיכון במהלך החודש הראשון לטיפול, וירידה הדרגתית במהלך 6 החודשים שלאחר מכן.

יתרה מזאת, הסיכון הקשור בנוגדי דיכאון החדשים, נמוך בהרבה מהסיכון בנוגדי דיכאון ישנים.

במרץ 2004, FDA הינחה לבצע מעקב הדוק אחר נטיות ההתאבדות במטופלי 10 נוגדי דיכאון חדשים (bupropion, citalopram, fluoxetine, fluvoxamine, mirtazapine, nefazodone, paroxetine, sertraline, escitalopram ו-venlafaxine).

למרות שהתוצאות ממטה אנליזה מצביעות כי קיים סיכון מוגבר לנטיה התאבדותית במתבגרים המתחילים טיפול בנוגדי דיכאון חדשים, החוקרים טוענים כי אין נתונים התומכים בקיום סיכון מוגבר במבוגרים המקבלים את אותו הטיפול.

החוקרים בדקו את הנתונים אודות 65,103 נבדקים, בגילאי 5-105, שהחלו טיפול בנוגדי דיכאון בין השנים 1992-2003. החוקרים דיווחו על 73 ניסיונות התאבדות שהביאו לאישפוז, במהלך 3 החודשים לפני המרשם הראשוני, ו-31 מקרי תמותה עקב התאבדות ו-76 ניסיונות במהלך ששת חודשי המעקב.

הסיכון הגבוה ביותר לניסיון התאבדות רציני היה בחודש שלפני התחלת הטיפול, שירד ביותר ממחצית בחודש לאחר התחלת הטיפול התרופתי והמשיך לרדת בהדרגה לאחר מכן.

החוקרים מצאו גם כי הסיכון לניסיון התאבדות רציני עמד היה 76 ל-100,000 מבין אלו שטופלו בתרופות שנכללו באזהרה של FDA, בהשוואה ל-129 ל-100,000 בהשוואה לאלו שטופלו בתרופות אחרות, בעיקר Tricyclic Antidepressants ו-Trazodone.

אין ספק שיש צורך בניטור הדוק יותר של טיפול נגד-דיכאון, אך האזהרה באשר להתאבדויות בעקבות טיפול בנוגדי-דיכאון עלולה להרתיע מפני טיפול יעיל במקום לשפר את איכות המעקב.

Am J Psychiatry 2006;163:41-47.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן