המשך שיפור בתגובות הנוירולוגיות והתפקודיות של שרון אך עדיין אין ודאות לגבי יכולת תפקוד. הנהלת הדסה תוקפת גם את הביקורת מצד ”הארץ” על אי איבחון מצב העמילואיד האנגיופתי במהלך האישפוז הראשון

ע”פ דיווח לתקשורת היום ב-18:00 מאת מנכ”ל הדסה, פרופ’ מור יוסף, המדדים השונים הנבדקים באופן רציף אצל ראש הממשלה שרון תקינים. מבחינת התפקוד המוחי, קיימת התקדמות קלה:  נצפו תנועות רחבות יותר בצד ימין בהשוואה לאלה של אתמול, ונצפתה גם תנועה קלה בידו השמאלית כתגובה לגירוי.

תכנית הטיפול היא להמשיך הפחתה של מינון תרופות ההרדמה ובמקביל לבצע את הבדיקות הנוירולוגיות.

ד”ר יורם וייס, מנהל מח’ הרדמה וטיפול נמרץ אשר היה שותף לצוות המטפל של רה”מ שרון מאז הגיעו השתתף גם הוא לראשונה בעדכון לתקשורת. המסר המרכזי שלו הוא שיש עדיין להמתין בסבלנות, והבשורה המשמעותית אולי היא שלא נשקפת סכנת חיים מיידית לשרון. לא ניתן לדבריו עדיין להתייחס למצב הקוגנטיבי שכן לא הסתיים שלב הפינוי של התרופות המרדימות בדמו של שרון.

כמו כן דווח על שיפור בכושר הנשימה העצמוני של שרון: אמנם עדיין מונשם בעזרת מכונת הנשמה, אך הוא זה שמפעיל את המכונה למעשה.

בפתח דבריו של פרופ’ מור יוסף היום ב-18:00 הוא דחה את הביקורת הנמתחת על הטיפול ברה”מ, כשהוא מתייחס בעיקר לדיווח של “הארץ” היום (לפיו נטען כי ע”פ “מקור פנימי מוסמך” מהדסה, שרק במהלך האישפוז הנוכחי של שרון נמצא שלמעשה סבל מ”עמילואיד אנגיופתי”, אבחנה ש”פוספסה” באישפוז הראשון, ואשר גרמה, ע”פ הכתבה לטיפול הלא נכון בקלקסן אשר היווה את הסיבה לשטף הדם), אשר לטענתו הוא דווח לא נכון.

בראיון לרפי רשף בערוץ 10 התייחס גם המשנה למנכ”ל הדסה, ד”ר יאיר בירנבאום לביקורת “בהארץ” אותה הגדיר כ”זדונית”.  גם הוא וגם פרופ’ מור יוסף העבירו את המסר כי ניתן יהיה לבצע בעתיד עוד מספיק תחקירים ודיונים בשאלת האיבחון והטיפול, אך כעת הצוות חייב להיות ממוקד במשימת הטיפול ולא בהתגוננות מול ביקורת והאשמות.

מההתיחסות של הנהלת הדסה  לטענות “הארץ” עדיין לא היה ברור לגמרי אם הטענה שרה”מ סבל מאמילואיד אנגיופתי (שגרם לפי הטענה  לשבץ הראשוני) אינה נכונה, או שהטענה שאינדיקציה זו לא אובחנה במהלך הבדיקות שעבר במהלך אישפוזו הראשון אינה נכונה…

בכתבה נוספת בהארץ , משעות אחה”צ, המתייחסת לתגובת הנהלת הדסה,  נטען כי פרופ’ מור יוסף אינו מכחיש את עצם האבחנה, אלא טוען שהאבחנה לכך נעשתה עוד במהלך האישפוז הראשון של רה”מ.

מכל מקום, מידע על הפרעה זו ניתן לעיין כאן, במדריק Merck : בחלק 14 (הפרעות נוירולוגיות) בפרק 174 (מחלות מוח וכלי דם במוח). ע”פ ההסבר, עמילואיד אנגיופתי עלול אכן לגרום לדימום קוטבי במוח. במקרה כזה, הטיפול בתרופות נוגדות קרישה או נוגדות צימות טסיות אכן מהווה התווית נגד. אם אכן צודק “הארץ” שהאבחנה הזו נעשתה במהלך הבדיקות שנערכו בעת האישפוז הראשון, מתעוררת אכן שאלה הנוגעת לטיפול בנוגדי הקרישה. מצד שני, ההסברים שניתנו לאחר האישפוז הראשון, וכן גם בעת מסיבת העיתונאים שבה “נחשף” תיקו הרפואי של שרון , התייחסו לפגם המולד שלפי הערכת רופאין גרמה לשבץ, ולכן גם הצורך בצינתור המתוכנן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן