נשים שקיבלו טיפול והחלימו מסרטן השד מדווחות על תחושת עייפות לאורך זמן (Cancer).


כשליש מהנשים שחלו בסרטן השד וטופלו, סובלות מתחושת עייפות ב-5 השנים לאחר מכן.

כשני שליש מהן ימשיכו לסבול מתחושת עייפות זו גם לאחר 5 השנים. כך חושף מחקר חדש.

המסר העיקרי מהמחקר הוא, שרוב הנשים שחלו בסרטן השד וטופלו יהיו אסימפטומיטיות לאחר גמר הטיפולים. ואילו לנשים עם תחושת עייפות לאחר הטיפולים ישנו מנגנון ביולוגי הגורם לכך.

בשנת 1997, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, אשר פרסמו גם מחקר זה, דיווחו ש- 35% מתוך 1957 נשים שאובחנו כחולות בסרטן השד בין השנים 1994-1997, ושאבחנתן היתה סרטן שד מסוג קרצינומה בשלביו המוקדמים, חשו תחושת עייפות בתקופה של 5 שנים אחרי הטיפולים.

במחקר המשך  למחקר משנת 1997, אותרו 763 נשים בשנת 1998 שטופלו לפני יותר מ-5 שנים בסרטן השד והבריאו לחלוטין.  34% מהם דיווחו שהן הרגישו תחושת עייפות במשך 5 השנים הראשונות שלאחר הטיפול. מבין אלו שדווחו על עייפות, 63% המשיכו לחוש תחושת עייפות גם לאחר 5 שנים מגמר הטיפולים.

בנוסף,חושבו משתנים נוספים כמו כאב, דיכאון ומחלות לב . נמצא, שהם גורמי סיכון לפיתוח עייפות לאחר טיפולים בסרטן השד. מבחינת סוג הטיפול נמצא, שטיפול משולב של כימותרפיה וקרינה מגביר את תחושת העייפות בהשוואה לכל טיפול שניתן בנפרד.

הפתופזיולגיה שעומדת מאחורי תחושת עייפות בנשים אלו קשורה בציטוקינים דלקתיים שהם מרכיבים במע’ החיסון ובכמות קורטיזול נמוכה. ולכן, נראה שלנשים אלו יש מחלה תת קלינית דלקתית ,וכאשר מתגלה הסרטן, המחלה הדלקתית מוחמרת ולכן העייפות מוחמרת.

המסר של מחקרים אלו הוא, שכמו כל תלונה סובייקטיבית של מטופלים, על הרופאים להאמין לחוליהם בעיקר כאשר חולה לאחר טיפולים בסרטן השד מתלוננת על עייפות. על הרופא לבחון מדדים שונים כמו אנמיה, תפקודי בלוטת התריס, ואם החולות סובלות מיתר ל”ד יש לתת להם תרופות שלא תורמות לתחושת העייפות שלהן.

מובן, שיש להעריך בחולות אלו את מצבם הנפשי ולאתר תמונה דיכאונית המחריפה עייפות. יש לנהל את העייפות והכאב בחולות ולצמצם פרמטרים אלו.


אם נצליח לטפל בפרמטרים הנ”ל, אולי יהיה ינתן להעלות את רמת האנרגיה של החולות האלו.

Cancer 2006;106.

קישור לידיעה במדסקייפ

קישור למאמר המקורי

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן