ראש הממשלה שרון יעבור בקרוב צינתור לתיקון מום מולד שכנראה היה קשור לאירוע המוחי שעבר

בתדרוך לתקשורת שניתן היום סקרו רופאי ראש הממשלה שרון את התיק הרפואי שלו. הנקודות העיקריות העולות מהסקירה:


  • שרון יעבור צינתור לתיקון מום מולד (חור זעיר בין העליות בליבו) שהיה כנראה הגורם להיווצרות קריש הדם שגרם לאירוע המוחי.

  • המום המולד התגלה רק בבדיקת ECHO שנערכה דרך הוושט, ולכן לא התגלתה קודם למרות ששרון עבר ECHO רגיל לפני מס’ חודשים

  • שרון מטופל כיום בזריקות קלקסן (clexane – ENOXAPARIN SODIUM ) עד לצינתור במטרה לדלל את הדם ולמנוע היווצרות קריש נוסף.

  • בהגיעו לבית החולים סבל שרון מ”הפרעה בתפקודי שפה”

  • הסוד הכמוס ביותר במדינה, כמעט, נחשף בתדרוך – משקלו של ראש הממשלה – 115 ק”ג , וגובהו 1.70, כלומר BMI של 39.8 התאים להגדרה של “השמנת יתר” (obesity). כדי להגיע ל-BMI “סביר” , נניח של 30, על שרון להפחית ממשקלו 28 ק”ג…

לדיווח המלא של התדרוך ב”הארץ”

בדיון טלויזיוני שהתקיים בערוץ 10 בהשתתפות פרופ’ אנדריי קרן, מנהל המח’ הקרדיולוגית בביקור חולים, הסביר פרופ’ קרן כי:


  • מלבד השמנת היתר של שרון, המימצאים כפי שדווחו (כולסטרול של 200 מ”ג/ד”ל, רמות סוכר)  כפי שנראים מעידים על בריאות סבירה של ראש הממשלה, ובהחלט ניתן לאמר שהוא נראה ומתפקד כצעיר מכפי גילו

  • הצינתור שיעבור בו תבוצע הסתימה של החור בין העליות ימנע היווצרות קריש נוסף

  • האירוע המוחי שעבר, גם בהיותו אירוע מוחי חולף, מעלה את הסיכון לאירועים נוספים בעתיד, ובהחלט יש מקום לצינתור ולהפחתת גורמי סיכון נוספים, ובראשם, ירידה במשקל.

  • יש לקחת בחשבון שלשרון, ככל הידוע “מטען גנטי” חיובי מבחינת תחלואה משפחתית ואריכות ימים

אין ספק שהאירוע של שרון “סחף” את הציבור והעלה את המודעות למניעת מחלות לב ושבץ, ובכך ודאי שמורות לו זכויות חשובות…במאמר המערכת של הארץ, אתמול, קראה המערכת לשרון לחזור לימי נערותו בצנחנים, וברוח אותה קריאה מפורסמת של “אחרי לצנחנים” לקרוא “אחרי לדיאטה ולאורח חיים בריא..” . אנו מצטרפים לקריאה…

במסגרת פרוייקט הצגות המקרים המתקיים ע”י האיגוד הקרדיולוגי ובחסות דקסון יצרנית הווזודיפ, אנו מציגים כעת מקרה שהוצג במרכז רבין, שלו מאפיינים המזכירים את המקרה של ראש הממשלה. מדובר במטופל  עם ASD שגם עבר לאחרונה אירוע מוחי חולף, ושהצוות התלבט באשר להמשך הטיפול בו. לעיון והאזנה למקרה – נא להקליק כאן. מידע נוסף על המקרים שהוצגו בדיון זה במרכז רבין, בהנחייתו של פרופ’ בטלר כשהמציג הראשי הוא ד”ר הרש, ניתן לראות כאן.

על טיפול מניעתי שניוני לשבץ, כולל אירוע מוחי מהסוג ששרון חווה, ניתן לצפות ולהאזין לראיון וידאו שקיימנו עם פרופ’ נתן בורנשטיין, מנהל המח’ הנוירולוגית במרכז רפואי ת”א – כאן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן