גמילה מנוגדי פרכוס עשויה להיות בטוחה בחולים עם התקפים לא אפילפטים (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

עם בקרה מתאימה, גמילה מנוגדי פרכוס בחולים עם התקפים לא אפילפטים הינה בטוחה, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון דצמבר של Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.

התקפים לא אפילפטים הם התקפים הדומים להתקפים אפילפטים, אך אינם קשורים ל-EEGs לא תקינים ויש להם סיבה פסיכולוגית משוערת או ידועה. אנשים עם התקפים כאלו נחשבים לעיתים קרובות כאנשים עם אפילפסיה, ומקבלים תרופות נוגדות פרכוס, עם תופעות לוואי לא רצויות היכולות לסכן חיים.

רופאים שאינם מומחים בתחום לא רוצים להפסיק לחולים אלו את התרופות בגלל שהם חשים שזה מסוכן, אך נסיון החוקרים היה הפוך מזה.

בכדי לקבוע את הבטיחות של גמילה מנוגדי פרכוס בחולים עם התקפים לא אפילפטים, ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי שכלל 78 חולים עם התקפים לא אפילפטים בהם נשללה אבחנת אפילפסיה.

החולים נגמלו על פי טיפול שבוסס קודם לכן והונחו לדווח על כל אירוע למרפאה. מעקב נערך כל 3 חודשים והם עברו טיפול פסיכולוגי של 2-6 פגישות.

החוקרים מצאו כי רוב החולים נגמלו בהצלחה מהתרופות. רק 3 חולים סבלו מהתקפים אפילפטים כתוצאה מהגמילה, והמקרים זוהו בכל החולים והם חזרו לקחת נוגדי פרכוס.

תדירות התקפים לא אפילפטים ירדה בכל החולים מלבד 8 במשך 6-12 חודשים. 14 חולים אחרים דיווחו על סימפטומים חדשים לאחר הגמילה, אך לא חוו תופעות לוואי חמורות.

התקפים לא אפילפטים נפוצים בהרבה ולרוב לא מזוהים, וקיימת אי וודאות רבה כיצד לטפל בהם פסיכולוגית והאם להפסיק טיפול נוגד פרכוס. אך בחולים מתאימים עם התקפים לא אפילפטים, ניתן לגמול בבטחה מנוגדי פרכוס.

לידיעה במדסקייפ

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2005;76:1682-1685.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן