גרסה של דיאטת אטקינס יעילה בילדים הסובלים מאפילפסיה עיקשת

חוקרים מדווחים כי גרסה מותאמת של דיאטת אטקינס המגבילה מאוד את צריכת הפחמימות ומגדילה את כמות השומן הנצרכת היא טיפול יעיל ונסבל היטב בילדים הסובלים מאפילפסיה עיקשת.

ד”ר Kossoff, שהציג את הממצאים במסגרת המפגש השנתי של ה-American Epilepsy Society (או AES), מסביר כי גרסה זו של דיאטת אטקינס נסבלת טוב יותר בקרב הילדים, בהשוואה לדיאטת ההגבלה הקטוגנית, וקל יותר להורים ולילדים לדבוק בה.

ד”ר Kossoff אומר כי הדיאטה הקטוגנית נמצאה יעילה בהשגת בקרה על אפילפסיה בילדים מאז שהוצגה בשנת 1921, אך יש לה כמה חסרונות ותופעות לוואי.

מדובר בדיאטה מגבילה המחיבת מדידה מדוקדקת של כל המזונות והנוזלים בכדי להבטיח מתן יחס נכון של שומנים, פחמימות וחלבונים החיוני לייצור קטונים. לפני תחילת הדיאטה, על הילד להתאשפז ולצום, בעוד המשפחות לומדות את אופן הרכבת הדיאטה. תופעות לוואי של הדיאטה הקטוגנית כוללות התפתחות אבני כליה, עצירות, ועיכוב בצמיחה.

בדומה לדיאטה הקטוגנית, דיאטת אטקינס מותאמת מייצרת גם היא קטונים, אך ללא ההגבלות בקלוריות, בנוזלים ובחלבונים. בנוסף, אין צורך בצום ובאשפוז של החולה.

החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי בן 6 חודשים בכדי לבחון את השפעות דיאטת אטקינס המותאמת בקרב 20 ילדים בגילאי 18-3, הסובלים מאפילפסיה עיקשת בשל אטיולוגיות שונות. צריכת הפחמימות הוגבלה עד ל-10 גרם ליום וצריכת מזונות המכילים פחמימות מעובדות נמנעה במהלך החודש הראשון. הטיפול התרופתי שניתן לילדים לא שונה במהלך המחקר. רמות הקטונים בשתן החולים נמדדו פעמיים בשבוע, והופעת פרכוסים תועדה על-בסיס יומי. כל הילדים קיבלו תוספי ויטמינים וסידן.

ב-13 מתוך 16 הילדים שהשלימו את המחקר הופיע שיפור בשיעור גבוה מ-50% במצב הפרכוסים, ב-7 ילדים הופיע שיפור בשיעור גדול מ-90%, וב-4 ילדים נעלמו הפרכוסים. ב-7 חולים הופחת בהצלחה השימוש בתרופות. 10 ממשפחות החולים החליטו להגדיל את צריכת הפחמימות ל-15 גרם ביום, ובאחד מהחולים הללו הופיעה לאחר מכן עליה בשיעור הפרכוסים. 

ד”ר Kossoff מסכם כי המפתח לתופעה הינו יצירת הקטונים, אותה משרות שתי הדיאטות, וכי המחקר מעיד שבחלק מהילדים אין צורך להגביל את צריכת החלבון, לשקול את המזון הנצרך ולספור קלוריות.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן