סיכון מוגבר למומים בעקבות נטילת Paroxetine בשלב מוקדם של ההריון

FDA פירסמו אזהרה חדשה בנוגע לקשר בין חשיפה ל-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון להריון ובין סיכון מוגבר למומים מולדים, בעיקר מומים קרדיווסקולרים.

האזהרה מבוססת על ניתוח ראשוני של שני מחקרים אפידמיולוגיים שטרם פורסמו.

המחקר הראשון כולל נתונים מ-Swedish National Registry, שהראו כי הסיכוי למומי לב היה גדול כמעט פי 2 בקרב נשים שטופלו ב-Paroxetine במהלך ההריון המוקדם, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (שכיחות של 2%, לעומת 1%).

במחקר נפרד, נתונים שנאספו מתביעות ביטוח בארה”ב הראו כי השימוש ב-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון להריון, במקום בנוגדי-דיכאון אחרים, היה קשור בסיכון גדול פי 1.8 למומים מולדים וסיכון גדול פי 1.5 למומים לבביים.

מומים מולדים הופיעו בכ-1.5% מהיילודים שנחשפו ל-Paroxetine, בהשוואה ל-1% מהיילודים שנחשפו לנוגדי-דיכאון אחרים. במרבית המקרים, המומים כללו פגמים במחיצות בין הפרוזדורים או בין החדרים.

ב-FDA ממתינים כעת לתוצאות הסופיות של המחקרים הללו, ומידע נוסף, בכדי לאפיין טוב יותר את הסיכון למומים מולדים הקשור בטיפול ב-Paroxetine במהלך ההריון.

בינתיים, הקטגוריה בנושא הריון עבור Paroxetine שונתה מ-C, ל-D. יש להזהיר מטופלות Paroxetine הנכנסות להריון או מטופלות מצויות כרגע בטרימסטר הראשון להריון, באשר לסיכון האפשרי לעובר, יש לשקול את הפסקת התרופה או שימוש בנוגדי-דיכאון אחרים.

ב-FDA מציינים כי הנתונים במחקרים הוגבלו לחשיפה ל-Paroxetine במהלך הטרימסטר הראשון, ואין כרגע מספיק מידע כדי לקבוע אם הסיכון קיים גם בשלבים מאוחרים יותר של ההריון.

טבליות ותמיסות Paroxetine (Paxil) מומלצות לטיפול בהפרעות דיכאון עמוק (Major Depressive Disorder), הפרעה כפייתית-טורדנית (Obsessive Compulsive Disorder), התקפי חרדה, הפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder), הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder) והפרעת לחץ פוסט-טראומטית (Posttraumatic Stress Disorder).

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן