שכיחות מקרי השבץ בחולים שחוו אוטם לב (Ann int med)

תוצאותיו של מחקר שנערך בקרב אוכלוסית מחוז Olmsted במינסטוטה בארצות הברית מעידות על עליה בסיכון להתרחשות שבץ ולפטירה בקרב חולים שחוו אוטם של שריר הלב (MI).  

מטרת המחקר היתה לבדוק מהי שכיחות מקרי השבץ לאחר MI, להשוות את התוצאה לשכיחות שנמצאה בקרב אוכלוסיית רוצ’סטר, מינסוטה, לקבוע האם שכיחות מקרי השבץ בחולים שחוו MI משתנה לאורך הזמן, ולבדוק מהי השפעת השבץ על שיעורי ההשרדות לאחר MI.

במחקר השתתפו תושבים שחוו אוטם של שריר הלב, לראשונה בחייהם, בין השנים 1979-1998. החוקרים בדקו מהו שיעור מקרי השבץ הכולל דימום בקרב חולים מאושפזים ושאינם מאושפזים שזוהו באמצעות סריקת רשומות רפואיות. סקירת הרשומות על-ידי רופא שימשה לצורך אימות המאפיינים הבסיסיים וזיהוי מקרי הפטירה.

במחקר נכללו 2160 חולים שהיו מאושפזים ואורך תקופת המעקב החציוני היה 5.6 שנים (טווח של 0-22.2 שנים). שיעור מקרי השבץ עמד על 22.6 ל-1000 חודשי-אדם (עם 95%CI, 16.3-30.6 ל-1000 חודשי-אדם) במהלך 30 הימים הראשונים לאחר ה-MI.

ערך זה תואם לסיכון מוגבר פי 44 (שיעור מורבידיות סטנדרטי של 44 [עם 95%CI, 32-59]) להתרחשות שבץ בקרב אוכלוסיית רוצ’סטר, מינסוטה. הסיכון ללקות בשבץ נותר גבוה פי 2-3 מהצפוי במהלך 3 השנים הראשונות לאחר ה-MI. עליה בגיל החולה, היסטוריה של שבץ קודם וסוכרת הגבירו את הסיכון, שלא פחת לאורך תקופת המחקר. מקרי השבץ נקשרו לעליה גדולה בסיכון לפטירה לאחר ה-MI (ערך HR של 2.89 [95%CI, 2.44-3.43]).

מגבלות המחקר כוללות את העדר היכולת להכליל את הממצאים באוכולוסיות אחרות ואת מדידת התוצאות באמצעות סקירת רשומות רפואיות.

החוקרים מסכמים כי סיכון מוגבר ללקות בשבץ מופיע לאחר MI, במיוחד במהלך התקופה הראשונית לאחר האוטם, בהשוואה לסיכון הצפוי באוכלוסיה ללא MI. בנוסף קשור השבץ לעליה גדולה בסיכון לפטירה לאחר MI.

Ann int med 2005 143: 11: 785

הערת מערכת: באתר האיגוד הנוירולוגי באפשרותכם לעיין במימצאי סקר השבץ הלאומי שבחן בין היתר את גורמי הסיכון לשבץ בישראל

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן