חוזק שריר מוגבר מקטין סיכון לסינדרום מטבולי (Med Sci Sports Exerc)

ממחקר חדש עולה כי חוזק שריר מוגבר (Muscular Strength) קשור בסיכון מופחת להתפתחות סינדרום מטבולי, למרות שכנראה לא מעבר לירידה בעקבות כושר סיבולת לב-ריאה.

בנוסף לשיפור בחוזק שריר שלד, סיבולת, עוצמה ותפקוד נוירומוסקולרי, פעילות גופנית כנגד תנגודת תורמת למניעת ועיכוב מחלה קורונרית אתרוסקלרוטית, יל”ד, סכרת, ועודף משקל והשמנת יתר קלה. עם זאת, לא ידוע הרבה בנוגע לשאלה אם היתרונות הביראותיים של פעילות כנגד תנגודת, אינם תלויים, או מתווספים ליתרונות שכבר הוכחו עבור פעילות אירובית דינמית בשרירים גדולים.

החוקרים בדקו 3,233 גברים, בגילאי 20-80, בין השנים 1980-2003. בתחילת המחקר הגברים לא סבלו מסינדרום מטבולי, עברו לפחות 2 בדיקות קליניות, כולל בדיקת חוזק שרירים בתחילת המחקר והערכת סיבולת לב-ריאה. חוזק השריר כומת ע”י שילוב משקל הגוף המתוקנן למדד המקסימלי של לחץ רגל וספסל. הערכת סיבולת לב-ריאה בוצעה ע”י מבחן הליכון מקסימלי. משך תקופת המעקב הממוצע עמד על 6.7 שנים.

במהלך תקופת המעקב, 480 גברים פיתחו סינדרום מטבולי, שהוגדר לפי National Cholesterol Education Program-Adult Treatment Panel III Criteria. ניתוח הנתונים הראה כי Hazard Ratio עבור סינדרום מטבולי הקשור בקטגוריות אינקרמנטליות של חוזק שריר היו 1 (נקודת ייחוס), 0.88 (95% confidence interval [CI], 0.69 – 1.12), 0.77 (95% CI, 0.60 – 0.98) ו-0.54 (95% CI, 0.42 – 0.71), בהתאמה (P<0.0001 למגמה).

המגמה נשמרה גם לאחר תיקנון לעישון, צריכת אלכוהול, מספר גורמי הסיכון לסינדרום מטבולי בתחילת המחקר, היסטוריה משפחתית של סכרת, יל”ד ומחלה קורונרית מוקדמת (P=0.004), אך היא נחלשה (P=0.36) לאחר תיקנון נוסף לסיבולת לב-ריאה.

בהשוואה לקטגוריה הנמוכה ביותר של חוזק שריר, הקטגוריה הגבוהה ביותר של חוזק שריר היתה קשורה בסיכון מופחת ב-44% ו-39% (P<0.05, לשניהם) לסינדרום מטבולי בגברים במשקל תקין (BMI<25) וגברים בעודף משקל או השמנת יתר (BMI>/=25), בהתאמה. שיעורי ההיארעות גם היו קשורים בקשר הפוך עם הגיל (20-39 שנים, P<0.001; 40-49 שנים P<0.01; גיל 50 ומעלה P<0.05).

חוזק השריר היה קשור בקשר הפוך להיארעות תסמונת מטבולית, ללא תלות בגיל ומשקל הגוף. יש לשקול את היתרונות האפשריים של חוזק שריר גדול יותר,במניעה ראשונית של סינדרום מטבולי.

מגבלות המחקר כללו בין היתר העדר הכללה מעבר לאוכלוסית הגברים הלבנים הבריאים, במצב סוציואקונומי גבוה, העדר מידע מפורט על פעילות גופנית כנגד תנגודת ושימוש בתרופות.

החוקרים טוענים כי יש לבצע מחקרים לבדיקת התפקיד האפשרי של פעילות כנגד תנגודת, במניעת התפתחות סינדרום מטבולי ותוצאות מחלות נלוות.

Med Sci Sports Exerc. 2005;37:1849-1855

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן