האם הומוציסטאין הוא גורם סיכון לשברים באגן בחולות פרקינסון הלוקחות לבודופה? (Am J Med)

מחקר חדש מראה כי הסיכון לשברים באגן עולה יחד עם רמות הומוציסטאין בסרום בנשים קשישות עם פרקינסון הלוקחות לבודופה. החוקרים טוענים כי לרמות הומוציסטאין השפעה גדולה יותר על שבירות עצם בנשים עם פרקינסון לעומת נשים בריאות.

ידוע כי יש שכיחות גבוהה של שברים באגן ואוסטאופורוזיס בנשים עם פרקינסון, ציינו החוקרים בגיליון נובמבר של American Journal of Medicine.

לבודופה יכול להשרות היפרהומוציסטאינמיה בחלק מהחולים, עם רמות גבוהות של הומוציסטאין הקשורות לאוסטאופורוזיס, עייותים בשלד וסיכון לשברים באגן בגברים ונשים ללא פרקינסון.

בכדי לבדוק את הקשר בין רמות הומוציסטאין לסיכון לשברים בחולי פרקינסון, בדקו החוקרים 199 נשים קשישות עם פרקינסון. 36 נשים עם פרקינסון שלא לקחו לבודופה שימשו כביקורת לרמות הומוציסטאין.

רמות הומוציסטאין ממוצעות היו 15.7 מיקרומול לליטר לנשים על לבודופה, בהשוואה ל-11.2 לקבוצת הביקורת.

במהלך 4.9 שנות מעקב בממוצע, 66 מהנשים שלקחו לבודופה סבלו משברים באגן. נשים עם רמות הומוציסטאין ברביעון העליון, בממוצע 26.4 מיקרומול לליטר, היו בסיכון של פי 2.4 לשברים באגן לעומת נשים ברביעון התחתון, עם ממוצע של 7.2 מיקרומול לליטר.

היארעות שברים ל-1000 שנות אדם בקבוצת ההומוציסטאין הגבוהה ביותר היתה 26.98, בהשוואה ל-1.59 בקבוצה הנמוכה ביותר.

עם זאת, נשים ברביעונים השני והשלישי הגבוהים לרמות הומוציסטאין לא היו בסיכון גבוה יותר לעומת אלו ברביעון התחתון.

בעוד שהמנגנון דרכו משפיע הומוציסטאין על העצם אינו ברור, יתכן והוא מפריע לקשרי קולגן. תזונה אולי גם גן מעורבת, כיוון שפולאט, ויטמין B6 וויטמין B12 משפיעים על רמות הומוציסטאין.

לממצאים יש השפעות חשובות למניעת שברים באגן, בגלל שתוספות חומצה פולית וויטמין B12 משפיעים על הפחתת הומוציסטאין בפלזמה. טיפול כזה עשוי להיות יעיל במניעת שברים באגן מהם סובלות קשישות עם פרקינסון הלוקחות לבודופה.

לידיעה במדסקייפ

Am J Med 2005;118:1250-1255.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן