מבחן משולב לאבחון Cystic Fibrosis בילודים (J Pediatr)

ממחקר חדש עולה כי שילוב Pancreatitis-Associated Enzyme-Linked Immunosorbent Assay (PAP) יחד עם מבחן Immunoreactive Trypsinogen, יעיל כבדיקת סקר ל-Cystic Fibrosis ביילודים וראוי לשימוש רחב יותר.

היתרון הבולט נובע מהעובדה ששילוב זה אינו כולל מבחנים גנטיים, שעלותם גבוהה מאוד.

לדברי החוקרים, שילוב Immunoreactive Trypsinoegn עם זיהוי מוטאצית CFTR הם גישה יעילה ומנדטורית בצרפת. עם זאת, בדיקת DNA עשויה להגדיל את מספר המוטאציות שיש לבדוק, הרבה מעבר לדרוש בכדי לזהות ילודים בסיכון מיידי. חיסרון נוסף הוא הצורך בהסכמה מדעת לביצוע בדיקת DNA בחלק מהמדינות.

בכדי לבדוק אם הגישה הביולוגית עשויה להחליף את בדיקת ה-DNA וכך להתגבר על המכשולים, ביצעו החוקרים מבחני PAP עם Immunoreactive Trypsinogen בקרב כ-205,000 יילודים. 1,117 מהיילודים בהם נרשמו רמות גבוהות של Immunoreactive Trypsinogen המשיכו לבדיקות סקר. 45 יילודים נשאו 2 מוטאציות בגן CFTR. המחלה זוהתה גם ב-3 יילודים מתוך 116 בהם זוהתה מוטאציה אחת. השכיחות הכללית עמדה על 1 מתוך 4,266, בדומה לשכיחות באוכלוסית צרפת (1 מתוך 4,890).

לאור ממצאי המחקר, החוקרים מאמינים כי ביילודים עם Immunoreactive Trypsinogen בערכים גבוהים מ-50ng/mL ו-PAP גבוה מ-1.8ng/mL, או ביילודים עם Trypsinogen Immunoreactive גבוה מ-100ng/mL ו-PAP גבוה מ-1.0mg/mL, יש לבצע בנוסף גם בדיקת זיעה. התוצאות היו דומות לאלו שהתקבלו לאור שילוב Trypsinogen Immunoreactive עם CFTR.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הגישה המוצעת מספקת אלטרנטיבה מעניינת לבדיקת DNA. הדבר נכון בעיקר במדינות שעומדות לצרף את Cystic Fibrosis לתוכניות הסקר.

J Pediatr 2005;147:302-305

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן