מחקר חדש מעיד כי תוכנית שיקום המשלבת אימון על-גבי הליכון יעילה יותר בהשוואה לתוכנית השיקום הסטנדרטית בשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית והתנועתיות בחולים הסובלים משבץ כרוני.
החוקרים מציינים כי אסטרטגיות השיקום הנוכחיות מוגבלות באופן כללי למאמצים לשיפור התפקוד היומי ויכולת התנועתיות הבסיסית וכי חולי השבץ לעיתים קרובות משוחררים ללא מתן עזרה פרט לייעוץ לשמור על פעילות גופנית ולהמשיך בביצוע תרגילי מתיחות.
מטרת המחקר היתה לקבוע האם אימון על-גבי הליכון יסייע לחולים לרכוז מחדש כישורים לוקו-מוטוריים ולשפר את הכושר הגופני הקרדיווסקולרי. אימון על-גבי הליכון הוצע כאמצעי לסייע לשיקום חולי שבץ בעבר לאור העדויות שאימון חוזר עשוי להשרות נוירו-פלסטיות אדפטיבית, אך עד כה לא נבדקה יעילות השיטה.
החוקרים חילקו באקראי 61 מבוגרים לתוכנית אימון מתקדמת בת 6 חודשים אל-גבי הליכון (T-AEX) במהלך 3 פעמים בשבוע ולקבוצת ביקורת שאומנה בהליכה ברמת אינטנסיביות נמוכה יחד עם תרגילי מתיחות. כל החולים סבלו מ-hemiparetic gait במהלך 6 חודשים לכל הפחות לאחר שחוו שבץ איסכמי. אורך התקופה הממוצעת לאחר השבץ בכל החולים היה 3 חודשים.
25 חולים השלימו את תוכנית ה-T-AEX ו-20 חולים השלימו את האימונים בקבוצת הביקורת. בחולים בקבוצת תוכנית האימון על-גבי ההליכון נמצא שיפור בשיעור של 17% בכושר הגופני הקרדיווסקולרי, בהשוואה לשיפור בשיעור של 3% בחולים בקבוצת הביקורת. שיפור של 30% ביכולת ההליכה לאורך 6 דקות נצפה בקבוצה שעברה אימונים על-גבי הליכון, בהשוואה לשיפור בשיעור של 11% בקבוצת נבדקי הביקורת. בקרב החולים שעברו אימונים על-גבי ההליכון נצפה שיפור בשיעור של 56% ביכולת התנועתיות שהוערכה באמצעות דרוגי שאלוני ה-Walking Impairment, בהשוואה לשיפור בשיעור של 12% בקרב נבדקי קבוצת הביקורת.
בקרב החולים בקבוצת אימוני ההליכון נקשרה העלאת מהירות האימון לשיפור בערך השיא של ה-VO2, אך לא לשיפור יכולת ההליכה, ואילו העלאת משך האימון נקשרה לשיפור בביצועי ההליכה לאורך 6 דקות, אך לא לשיפור בכושר הגופני.
החוקרים מציינים כי אדפטציות קרדיווסקולריות לאחר שבץ אפשריות באמצעות העלאת מהירות האימון, ולא על-פי רזרוות קצב הלב, המהווה את הסטנדרט בהגדרת עוצמת האימון באנשים שאינם סובלים מבעיות נוירולוגיות.
החוקרים מסכמים כי מחקרים נוספים דרושים בכדי לקבוע האם אימון המכוון לביצוע משימות עשוי לשפר את הבריאות הקרדיווסקולריות ואת יכולת התפקוד העצמאית לטווח ארוך בחולים הסובלים משבץ איסכמי.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!