טלפונים סלולארים וסיכון לסרטן – האם הדיווחים המרגיעים היו אמינים ?

ערוץ 2 הציג בערב יום שישי כתבת תחקיר מיוחדת לפיה הפרסומים המרגיעים  של מכון הסרטן הבריטי לפיהם השימוש בטלפון סלולארי אינו מעלה את הסיכון לסרטן לא היו מלאים, וכי בדו”ח המלא של המחקר נכללו נתונים לפיהם שימוש מעל 10 שנים בטלפון סלולארי באותה האוזן מעלה את הסיכון להתפתחות גידול (לא ממאיר) בעצב השמע.

גם עיתון הארץ התייחס היום לכתבת התחקיר בערוץ 2 – ראה קישור זה.

הערת המערכת: הדיווח על סיכון מוגבר לגידול בעצב השמע למשתמשים בטלפון סלולארי מעל 10 שנים כבר דווח אצלנו לפני כשנה , על בסיס אותו מחקר שהתקיים גם בשוודיה.

ראוי לציין שמחקר שוודי נוסף משנת 2004  (Cellular and cordless telephone use and the association with brain tumors in different age groups , Arch Environ Health. 2004 Mar;59(3):132-7 )

שבדק 1617 משתתפים הנוהגים לדבר בסלולארי לעומת 1617 משתתפים שאינם משוחחים בסלולארי, מצא שהסיכון היחסי לסרטן במוח היה 1.3 בקבוצה הסלולארית. הסיכון עלה משמעותית והגיע עד לפי 8 (!!) בקבוצת גילאים 20-29 שהשתמשו בסלולארי אנלוגי מעל 5 שנים תוך שימוש באותה אוזן. בטלפון אלחוטי הסיכון באותה קבוצה היה פי 4 …

ה”גילוי” והתחקיר של ערוץ 2 ראוי להערכה, לפחות בהיבט של השאלה : איזה מידע מופץ לציבור הרחב, מי קובע את נוסח המידע הזה ועד כמה המעורבות והמימון למחקר מצד החברות הסלולאריות משפיעים על אופן הפרסום לקהל של מימצאי המחקר.

כולנו ודאי זוכרים את הפרשיות (חלקן אף הפכו לספרי מתח וסרטים…)  בנושא פרסום מימצאי המחקרים שעסקו בנזקי העישון, ואת ההתגייסות המפחידה של חברות הטבק והנסיונות לרתום לעזרתן את החוקרים כדי לטעון כביכול שאין קשר מובהק בין עישון לתחלואה…ואי אפשר שלא לעשות את האנלוגיה האינטואיטיבית הזו לנושא של הטלפונים הסלולארים.

נראה שטרם נאמרה המילה האחרונה בנושא, וממילא יש צורך במחקרים ארוכים הרבה יותר כדי לקבוע אם קיים קשר בין שימוש בסלולארי וסיכון בריאותי. ומכיוון שלא נראה שאפשר לשכנע מישהו לוותר על הסלולארי, נראה שיש מקום  לעודד מטופלים לשמור על ההמלצות לשימוש מבוקר יותר במכשיר, תוך הסתייעות בעזרת אוזניה או רמקול.

אגב, אחת התגובות היותר מעניינות לכתבה שהתפרסמה בנושא היום ב”הארץ” מעלה כמה שאלות מטרידות: כיצד יתכן שמכשיר כמו טלפון סלולארי שחובה לכבות אותו בטיסות בגלל הסיכון לתקלות אלקטרונית, וששימוש ממושך בו גורם בוודאות לכאבי ראש ואזניים,  וסימפטומים לא נעימים נוספים,  יכול להיות כל כך “תמים” ולא לגרום לכל נזק בריאותי ? ובמיוחד שעל נזקי הקרינה של האנטנות הסלולאריות אין מחלוקת… תגובה אחרת מדגישה כי המחקר בדק חשיפה נמוכה יחסית לטלפון הסלולארי (של כשעה בשבוע) – הרבה פחות ממה שרבים במקומותנו נוהגים בפועל לדבר בסלולארי שלהם…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן