אשליית הרפואה אלטרנטיבית: המלצה לעיון במאמרו של פרופ’ בני מוזס במוסף הארץ

סקירה מאלפת של פרופ’ מוזס ה”תוקף” את הרפואה האלטרנטיבית והמקום שהיא תופסת כיום ברפואה בכלל. הנה כמה נקודות מרכזיות העולות מהמאמר:


  • השימוש ברפואה האלטרנטיבית גדל והולך ומהווה איום ותחרות ממשית על הרפואה הקונבנציונלית

  • הסיסמא של רפואה משלימה (ולא אלטרנטיבית) אשר יש עליה קונצנזוס רחב אינה בהכרח פועלת במציאות. המאמר מציג דוגמא שהסעירה את התקשורת לאחרונה, מהולנד, לפיה אישה שלקתה בסרטן השד סירבה לקבל את הטיפול הקונבנציונלים שהוצעו לה (ושסטטיסטית היו עשויים להשיג ריפוי בהסתברות של למעלה מ-90%) אלא פנתה למרפאים אלטרנטיבים שחלקם אף טען שאינה חולה כלל. התוצאה – האישה נפטרה מהמחלה לאחר שנתיים.

  • ההבדל העקרוני בין רפואה קונבנציונלית לאלטרנטיבית הוא שהקונבנציונלית מחייבת הוכחות עובדתיות ומדעיות ליעילותה ובטיחותה, בעוד שהאלטרנטיבית מסתפקת באמונה שהיא עובדת.

  • מחקרים מדעיים בודדים שניסו לבחון יעילות טיפולים אלטרנטיביים שונים נותרו בדר”כ ללא הוכחות של ממש. כך היה גם בבחינה מדעית של הומופאתיה, ריפוי מרחוק ע”י תפילה ועוד.

  • גם כאשר מתקבלות תוצאות חיוביות לטיפולים אלטרנטיביים יש לזכור שגם כאשר לא מטפלים בחולים משיגים תוצאות (ריפוי ספונטני) וקיים כמובן גם אפקט הפלצבו, או כפי שמוזס מגדיר במאמר ה”ריטואל הטיפולי”

השורה התחתונה אולי החשובה ביותר לצוות הרפואי הקונבנציונלי היא שהנהייה אחר רפואה אלטרנטיבית נובעת גם ואולי בעיקר מהצורך של חולים, ובעיקר חולים קשים, ליותר מאשר “טכנאות רפואית”. החולה זקוק לתמיכה, השתתפות, דו שיח – דבר שהרפואה האלטרנטיבית יודעת לספק כנראה טוב יותר מהרופא העסוק המאמין שבסופו של דבר הכימיה או הכירורגיה הם אלה שעושים את העבודה…

למאמר

הערת המערכת: זהו מאמר מקיף וחשוב המציג תמונה רחבה ולהערכתנו מאוזנת. אנשי הרפואה המשלימה עשויים לראות ודאי אחרת את התמונה ותגובות ודיון באמצעות “כתוב תגובה” יתקבלו בברכה…לנו נראה שיש 4 מסקנות אופרטיביות עיקריות העולות מהמאמר:

  • מול ה”קלות הבלתי נסבלת” שבה כמעט כל אחד יכול להגדיר עצמו כמרפא ול”המציא” שיטות ריפוי ולנצל חולשה ומצב נפשי קשה או תמימות של חולים – חייבת להיות חקיקה ואכיפה רציניים יותר, בעיקר על הרשות להמליץ למטופל להפסיק או להמנע מטיפול קונבנציונלי.

  • אנשי הרפואה האלטרנטיבית בכל תתי התחומים הרבים שלה חייבים לפעול כל דרך אפשרית כדי לבסס ולהוכיח באמצעות מחקרים מבוקרים את יעילות ובטיחות שיטות הטיפול השונות, וייתכן שגם למדינה צריך להיות תפקיד במימון מחקרים כאלה.

  • הרפואה הקונבנציונלית חייבת ללמוד מהאלטרנטיבית את כל מה שקשור לאמפתיה ותקשורת עם מטופלים. לתמיכה כזו יש גם יעילות קלינית מוכחת בשיפור תוצאות, והיא תגרום לכך שמטופלים יחושו צורך קטן יותר לחפש פתרונות חלופיים או נוספים ב”חוץ”.

  • בכל מקרה איננו סבורים שהרפואה הקונבנציונלית צריכה ל”הלחם” במשלימה או האלטרנטיבית. אנחנו לא לגמרי מסכימים עם הביקורת של פרופ’ מוזס על קופות החולים ובתי החולים שפתחו מחלקות ושירותים של רפואה משלימה כצעד של
  •  if you can’t fight it, join it .  רפואה משלימה שתנתן במסגרת כזו תהיה לפחות מבוקרת ובאמת משלימה. לא סביר למשל שמטפל במסגרת כזו ימליץ לחולת סרטן שד להמנע מטיפול תרופתי שהוכיח יעילות. ומכיוון שלאמונה יש כוחות ריפוי מסויימים, ועל כך מסכימים כולם, אז שימוש גם בטיפולים אלטרנטיביים שהחולה מאמין בהם, לצד הטיפולים שיעילותם ובטיחותם ידועים עשוי בהחלט להוות השלמה מוצלחת. אותה חולת סרטן מהולנד שבה נפתח מאמרו של מוזס, לו הייתה מקבלת את הטיפולים הקונבנציונלים הקיימים, ובנוסף לכך הייתה מעדיפה גם לקבל טיפול הומופאתי (גם אם בתרופה ההומופאתית שתקבל אין אפילו זכר לחומר פעיל כלשהו) שבו היא מאמינה, והשורה התחתונה היא חיובית, ובכל מקרה אינה פחות טובה מטיפול קונבנציונלי בלבד – מה רע בכך ?

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
    פרופ' יוסף אלידן
    פרופ' יוסף אלידן
    אין תגובות|21/10/2026

    מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    מקור: JNIS
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|20/10/2026

    המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    מקור: NEJM
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|14/10/2026

    המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|11/10/2026

    המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן