מדוע חולים בתסמונת דאון שמנים? מתוך jc 434, למנויים-חינם!

שכיחות ההשמנה אצל חולי תסמונת דאון היא חמישים אחוז לעומת האוכלוסייה הכללית בה רק שלושים אחוזים לוקים בהשמנת יתר וזאת בהתאם לנתונים שהתפרסמו בארצות הברית.

השאלה היא האם ההשמנה היא אינטגרלית לתסמונת, או נובעת משנויים בהרגלי האכילה ? שאלה זו חשובה שכן להשמנהתופעות לוואי חולניות רבות הידועות לכולנו ואין צורך למנותם.

האם נוכל למצוא דרך למנוע את ההשמנה ולהעריך את תוחלת החיים של חולים בתסמונת דאון ? 

מספר מחקרים רלבנטיים הראו שילדים יודעים לווסת את כמות מזונם בהתאם לצרכים וחובת ההורים לספק לילדים מזון בריא ובכמות שהילדים דורשים. מעורבות ההורים בהרגלי אכילה  מעודדת את הילדים לאכול גם כאשר אינם רעבים.  

על רקע זה תוכנן המחקר לפנינו. השאלה שעמדה לפני החוקרים הייתה האם מעורבות  ההורים בהרגלי האכילה בחולי דאון, יש לה השפעה על כמות המזון שהחולה אוכל ועל משקלו ?  השערת החוקרים היתה כי נטיית ההורים להקפיד על אכילה בחולי דאון יותר מאשר בילדים בריאים, וכי ההשמנה היא תוצאה של  דאגה לתזונת הילדים מעבר לדרוש.

במחקר השתתפו  36 ילדים עם  תסמונת דאון ומכל משפחה נבחר ילד בריא לקבוצת הביקורת. גיל החולים וילדי הביקורת היה מ 3 ועד עשר שנים. במחקר לא השתתפו ילדים שסבלו ממומי לב מלידה,  היצרות במעי ומחלות מעיים אחרות, לויקמיה ותת פעילות בלוטת התריס כולם ידועים כסיבוכים אופיניים לתסמונת דאון.

           

טכנאים, מומחים לנושא האנתרופומטריה, בדקו גובה ומשקל של כל ילד.  להורים הומצא שאלון בו הופיעו שאלות שהתייחסו להרגלי האכילה של הילד. השאלון הוא מסמך שנמצא בשימוש רב במחקרי תזונה בילדים ומכונה Child feeding questionnaire.

השאלון בדק  ששה תחומים:  

באיזו מידה ההורה מתרשם כי הילד סובל ממשקל יתר?

מהי מידת האחריות שההורה מרגיש כלפי הילד?

האם ההורה מוטרד ממשקלו וגובהו של הילד ?  

האם ההורה מגביל את כמויות האוכל של הילד  ? 

או להפך  האם הוא מעודד את הילד לאכול יותר ? 

ולבסוף האם ההורה עוקב אחר כמויות הסוכריות והחטיפים שהילד מכניס לפיו ?  

התוצאות כצפוי:

ה  BMIהיה גבוה יותר בקרב חולי דאון מבקבוצת הביקורת.

תחושת האחריות ומידתהדאגה כלפי ילדי תסמונת דאון היתהגבוהה בהשוואה לילד בריא במשפחה. 

וכן נמצא,  כמידת הדאגה, מידת ה BMI הייתה גבוהה יותר. 

הערת העורך: בעבר העלנו מספר סיבוכים אשר עלינו לזכור במעקב  אחרי חולי דאון. הם זקוקים לבדיקת ראייה תקופתית, כי קיימת נטייה לקוצר ראייה,  בדיקת שמיעה בגלל הנטייה  להפרעות בתחום זה  וכן ניטור פעילות בלוטת התריס. יש לזכור כי גם מחלת הכרסת מופיעה בשכיחות מוגברת בתסמונת דאון  ורצוי לבדוק את הסממנים הסרולוגיים למחלה זו. עכשו נוסף מעקב אחר משקל ומניעת השמנה. השמנה גורמת לעמידות לאינסולין, לעלייה בלחץ הדם, לעליה ברמת הכולסטרול בדם ולשינויים בדופן של כלי הדם ועל כל המשתמע מכך.

המאמר הופיע בעיתוןJournal of Pediatrics מחודש פברואר 2005.

           

Child feeding practices in children with Down syndrome and their, siblings, ONeill KL, Shults J, Stallings VA, Stettler N. , J Pediatrics 2005;146:234-8

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן