הסיכון לשבץ איסכמי בקרב הסובלים ממיגרנה, BMJ, מתוך jc 434,+שאלת השתלמות, למנויים-חינם!!

מיגרנה (migraine) הינה הסוג השכיח ביותר של כאב ראש המופיע במבוגרים צעירים. שכיחותה מגיעה עד ל- 25% באוכלוסיית הנשים בשנות ה- 30 לחייהן. מספר מחקרים מצאו כי היסטוריה של מיגרנה קשורה בסיכון מוגבר לשבץ מוחי (stroke), בעוד שמחקרים אחרים לא מצאו קשר כזה. הסברים אפשריים לקשר פוטנציאלי כזה כוללים פעילות יתר של טסיות והפחתה בזרימת הדם המוחית המתרחשת בדרך כלל במיגרנה עם אאורה (aura). אם אכן קיים סיכון מוגבר לשבץ בקרב נשים הסובלות ממיגרנה, יש לכך השלכות לגבי נשים צעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון, הנמצאות מלכתחילה בסיכון מוגבר לאירועים תרומבו-אמבולים (thrombo-embolic).

החוקרים ערכו מטה-אנליזה (meta-analysis) במטרה לבדוק את הקשר בין הסיכון לשבץ ובין מיגרנה, עם או ללא אאורה, בקבוצות גיל שונות ובנשים צעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון בפרט. הניתוח כלל מחקרי מקרה-ביקורת (case-control) ועבודות קוהורט (cohort).

מהתוצאות עולה כי הסיכון היחסי לשבץ איסכמי בכלל הנבדקים הסובלים מיגרנה עמד על יותר מפי 2 בהשוואה לנבדקים ללא מיגרנה. הסיכון היחסי היה גבוה אף יותר בחולי מיגרנה עם אאורה, ומעט נמוך יותר בחולי מיגרנה ללא אאורה. הסיכון נותר דומה בקבוצות הגיל השונות. נשים עם מיגרנה שנטלו גלולות למניעת הריון היו בסיכון גבוה פי 8 ללקות בשבץ מוחי איסכמי.

מחקר זה מראה כי ככל הנראה מיגרנה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות שבץ מוחי. הסיכון היחסי היה גבוה באופן מובהק בנבדקים הסובלים ממיגרנה, ושיעורו היה דומה במחקרי המקרה-ביקורת ובעבודות הקוהורט. נראה כי נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון נמצאות בסיכון גבוה עוד יותר לשבץ מוחי, אולם יש צורך במחקר נוסף בנושא. 

הערת המערכת: אין ספק שמיגרנות פוגעות באופן קשה בתפקוד ובאיכות החיים. כאן אנו לומדים, שוב, כי המיגרנות עלולות להיות גם גורם סיכון משמעותי לשבץ איסכמי. נראה לנו שמבחינה קלינית מעשית המחקר הזה צריך לעורר אותנו בשני כיוונים: אחד, להגדיל רגישותנו לאיבחון של מיגרנה, שלפי מחקרים שונים בארץ ובעולם קיים תת איבחון, והשני אצל אותם מטופלים שאובחנו כסובלים ממיגרנה לעשות כל מאמץ כדי להפחית גורמי סיכון נוספים לשבץ איסכמי (כמו יתר לחץ דם, עישון, שומנים בדם, משקל יתר, חוסר פעילות גופנית, סוכרת ושימוש בגלולות.). במקביל, יתכן שטיפול מונע במיגרנות מחד או טיפול יעיל במיגרנות מאידך באמצעות טריפטנים, עשויים לא רק להקל ולשפר את איכות חיי המטופלים, אלא אולי גם להפחית את הסיכון לשבץ איסכמי בעתיד. הנחה זו זקוקה עדיין לאשרור מחקרי.    


Risk of ischaemic stroke in people with migraine: systematic review and

meta-analysis of observational studies

Mahyar Etminan, Bahi Takkouche, Francisco Caamaסo Isorna, Ali Samii

BMJ, doi:10.1136/bmj.38302.504063.8F (published 20 December 2004)



תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן