בינואר 2004, פרסם המכון הבריטי למצוינות קלינית (ה-NICE ) את ההנחיות הקליניות הבאות לטיפול בהפרעות אכילה, הנחיות אשר אמורות לגרום לשינוי משמעותי בטיפול בהפרעות אכילה באנגליה.

אחת מן ההמלצות, הראויה לציון היא, שטיפול פסיכולוגי ובפרט טיפול קוגניטיבי התנהגותי (או CBT ) הוא הטיפול המבוסס עדות ( Evidence based ) הטוב ביותר לבולימיה נרבוזה (Bulimia Nervosa) ולאכילה בולמוסית ( Binge Eating ) ולכן על שירותי הבריאות באנגליה לספק שירות זה באופן שיגרתי.

זוהי הפעם הראשונה, בה טיפול פסיכולוגי, מומלץ ע”י NICE, הוא המכון הבריטי למצוינות, כטיפול הבחירה.

ההמלצות הטיפוליות הן סידרת המלצות אשר התקבלו לאחר עבודה מאומצת של צוות רב תחומי מבריאות הנפש, ארגוני מטופלים ומטפלים, מוסדות אקדמיים והמכון הבריטי למצוינות. 

ההמלצות קיבלו דירוג מ-A, המציין המלצה המבוססת על תוצאות מחקרים אקראיים ומבוקרים ועד- C, המבוסס על דעת מומחים ללא נתונים אמפיריים (Empirical) חזקים.

רוב ההמלצות לטיפול בהפרעות אכילה, מתוך מעל 100 שפורסמו, קיבלו את הדירוג C.  מתוך 3 ההמלצות שהוגדרו בעדיפות גבוהה להטמעה, בטיפול באנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa), העדות המשמעותית ביותר קיימת לגבי הצורך בטיפול בילדים ומתבגרים, והטיפול הוא משפחתי ונוגע להפרעת האכילה עצמה. המלצה זו קיבלה את הדירוג B.

שתי ההמלצות הנוספות לאנורקסיה, מדורגות כ-C: הראשונה היא שמרבית הטיפול באנורקסיה יתבצע במרפאות ולא באשפוז והשנייה, שהטיפול באשפוז, ישלב טיפול פסיכולוגי וטיפול להזנה חוזרת, Re Feeding.

היעדר תוצאות מחקרים רלבנטיים, הוא אשר מנע פרסום המלצה לגבי טיפול ספציפי לאנורקסיה, אך יש לשקול את אפשרות הטיפול הקוגניטיבי אנליטי (Cognitive Analytic) או הקוגניטיבי התנהגותי, הפסיכוטרפיה הבין אישית, הטיפול הפסיכודינמי (Psycho Dynamic) הממוקד או טיפול משפחתי המתמקד בהפרעת האכילה.

העדות החזקה ביותר לגבי טיפול בבולימיה נרבוזה, בדירוג A, ממליצה על 16 עד 20 פגישות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, הנמשך מספר חודשים. המלצה זו מבוססת על מחקרים ארוכים, שהוכיחו תוצאות טובות לטיפול זה ומניעת הישנות המחלה.

טיפול CBT בבולימיה נמצא יעיל יותר מטיפולים פסיכולוגיים אחרים וגם מתרופות. אך למרות זאת, המלצה אחרת, בדירוג B, מציעה ניסיון טיפולי בנוגדי דיכאון בבולימיה, כתחליף או תוספת לתוכניות לעזרה עצמית. במתבגרים מוצע טיפול קוגניטיבי התנהגותי המערב את המשפחה על פי הצורך.

בהפרעת אכילה לא טיפוסית, הנחיות מבוססות עדות, כמעט ולא קיימות בשל העדר מחקרים מתאימים.

כמו גם באנורקסיה, גם בהפרעות לא טיפוסיות, כמות המחקר הבודק את הטיפול הפסיכולוגי דלה מאוד ואכן הפרעת אכילה לא טיפוסית היא ההפרעה הנפוצה ביותר בה מומלץ למטפל, להעריך לאיזה מההפרעות האחרות, התנהגות החולה יותר דומה ולנקוט בקווי הטיפול המומלצים להפרעה עם הדמיון הרב ביותר.

המלצה זו כמובן מקבלת את הדירוג C.

שתי המלצות יוצאות מכלל זה וזכו לדירוג A, והן נוגעות לאכילה בולמוסית במבוגרים. הראשונה היא שיש להציע לאלו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מותאם להפרעה זאת והשנייה היא שיש לידע אותם שכל הטיפולים הפסיכולוגיים מועילים במידה מועטה בהפחתת המשקל.

מחברי הסקירה אף משווים בין המלצות הNICE, להמלצות האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה לטיפול בהפרעות אכילה. ההבדל העיקרי הוא שההמלצות האמריקאיות לא מבוססות רק על מחקר מעמיק ותקף, שם, מדורגות ההמלצות בצורה שונה, אשר יוצרת בלבול בין המלצה המבוססת על מחקר לבין המלצת קונצנזוס.

בנוסף, בהמלצות רבות יש מקום לשיקול דעת המטפל בבחירת הטיפול, על סמך רקע המטופל בנוגע להתפתחותו הקוגניטיבית והפסיכולוגית, גורמים פסיכו דינאמיים שונים, תחלואה פסיכיאטרית נוספת, העדפות המטופל והפוטנציאל לטיפול משפחתי והבעיה בהמלצות המבוססות על שיקול זה, היא שכיום לא ניתן לזהות גורמים המאפשרים לנבא מי מתאים לטיפול מסוים ומי לאחר ועל כן שיקול דעתו של הרופא בהכוונת לטיפול מסוים, לא תהיה מבוססת על ידע וכמובן שהמלצה המבוססת על שיקול דעת, תגרום לבחירת הטיפול המועדף על המטפל ולאו דווקא לזה העתיד להועיל ביותר.

המחברים מדגישים, שגם המלצות ה-NICE מתבססות על שיקול דעת הרופא, וברור שבמקרים מסוימים אין ההמלצות הטיפוליות מתאימות ואין המלצות אלו מסירות את האחריות האישית של הרופא המטפל בהתאמת הטיפול.

למאמר

Eating disorders guidelines from NICE, G Terence Wilson,  Lancet 2005; 365: 79-81,