הומוציסטאין ומצב קוגניטיבי באוכלוסייה טרי-אתנית: מחקר מנהטן הצפונית.

דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Wright CB, Lee HS, Palik MC, et al. Total homocysteine and cognition in a tri-ethnic cohort: The Northern Manhattan Study. Neurology 2004;63:254-260.

רקע.

קיימת עדות לכך שלגורמי סיכון וסקולריים יש תפקיד בהופעת ירידה קוגניטיבית, ולכן מועלית האפשרות שמודיפיקציה של גורמים אלה יכולה להאט את מהלכה.

חומצת האמינו הומוציסטאין היא באופן פוטנציאלי גורם סיכון הניתן למודיפיקציה למחלות לב ולאוטם מוחי.

בנוסף לכך, הומוציסטאין היא גורם סיכון בלתי תלוי להפרעה ולירידה קוגניטיבית וכן לדמנציה ולמחלת אלצהיימר.

ברוב המחקרים שבדקו את הקשר בין תפקוד קוגניטיבי להומוציסטאין השתתפו נבדקים מעל גיל 55 מאוכלוסיות הומוגניות.

בעבודה זו נבדק הקשר בין הומוציסטאין למצב הקוגניטיבי באוכלוסייה טרי-אתנית מעל גיל 40.

שיטות.

המחקר של מנהטן הצפונית כלל 3298 נבדקים שלא סבלו מאוטם מוחי. ל- 2871 מהמשתתפים היה בדיקת בסיס של הומוציסטאין בצום ותוצאות של בדיקת MMSE. היחס בין שני נתונים אלה נבדק בחתך האוכלוסייה ע”י רגרסיה לינארית תוך התאמה לגורמים סוציו-דמוגרפיים ולגורמי סיכון וסקולריים.

תוצאות.

רמות הומוציסטאין היו קשורות לגיל, תפקוד כלייתי וחסר 12B. ההומוציסטאין בנבדקים עם חסר 12B

היה גבוה יותר (14.1 לעומת 9.4 נמול/ליטר). נמצא שוני בין תוצאות ה- MMSE לפי גיל, מין, וגזע/קבוצה אתנית.

לנבדקים עם יתר לחץ דם, סכרת, מחלת לב וחסר B12 היה ניקוד MMSE נמוך יותר. בניתוח הנתונים נמצא כי רמה גבוהה של הומוציסטאין היתה קשורה עם ניקוד נמוך יותר של MMSE בנבדקים מעל גיל 65 אך לא בגיל 40 עד 64.

בהתחשב בחסר 12B וגורמים סוציו-דמוגרפיים, MMSE הממוצע היה נמוך יותר ב- 2.2 נקודות לכל עליה בלוגריתם של רמת ההומוציסטאין.

השפעה זו לא השתנתה עקב הוספה של גורמי סיכון ווסקולריים למודל.

מסקנות.

רמה גבוהה של הומוציסטאין קשורה באופן בלתי תלוי עם ירידה במצב הקוגניטיבי מעל גיל 65 באוכלוסיה טרי-אתנית, תוך התאמה לגורמי סיכון ווסקולריים ולגורמים סוציו-דמוגרפיים.

הצעות לקריאה נוספת:

1. Bostom AG, Rosenberg IH, Silbershatz H, et al. Nonfasting plasma total homocysteine levels and stroke incidence in elderly persons: The Framingham Study. Ann Intern Med 1999;13:352-355.

 2. Dufouil C, Alperovitch A, Ducros V, Tzourio C. Homocysteine, white matter hyperintensities, and cognition in healthy elderly people. Ann Neurol 2003;53:214-221.

 3. Clarke R, Smith AD, Jobst KA, et al. Folat, vitamin B12, and serum total homocysteine leve;s in confirmed Alzheimer disease. Arch Neuro l998;55:1449-1455.

4. Hogervors E, Ribeiro HM, Molyneux A, Budge M, Smith AD. Plasma homocysteine levels, cerebrovascular risk factors, and cerebral white matter changes (leukoaraiosis) in patients with Alzheimer disease. Arch Neurol 2002;59:787-793.

 5. den Heijer T, Vermeer SE, Clarke R, et al. Homocysteine and brain atrophy on MRI of non-demented elderly. Brain 2003;126:170-175.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן