CBT – טיפול התנהגותי במקום כדורים בנדודי שינה ? (מתוך JC424 , חינם!! )

תוצאות מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מעידות כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) צריך להיות הטיפול הראשוני הניתן במקרי של התקפי נדודי שינה  – sleep-onset insomnia.

החוקר הראשי, פרופסור Jacobs, מסביר כי כדורי שינה הם הטיפול השכיח ביותר בנדודי שינה, ועם זאת טכניקות CBT נמצאו יעילות יותר בסיוע לרוב המשתתפים במחקר. הוא מוסיף כי הממצאים מעידים כי יש לשקול את ה-CBT כטיפול ראשוני בנדודי שינה, מצב ממנו סובלת כשליש מהאוכלוסיה הבוגרת על בסיס כרוני.

במסגרת המחקר קיבלו 63 נבדקים מבוגרים צעירים ובגיל העמידה הסובלים ממצב כרוני של נדודי שינה  טיפול CBT, טיפול תרופתי, טיפול משולב או פלצבו. התרופה ששימשה במחקר היתה zolpidem tartrate, בשל יעילותה המתועדת, זמן מחצית החיים הקצר שלה (2.4 שעות), העדר מטבוליטים פעילים, תחילת פעילות מהירה בתוך 30 דקות, השפעות שאריתיות מינימליות, שיבוש מינמלי של ארכיטקטורת השינה ופוטנציאל נמוך להתמכרות.

מדד התוצאה העיקרי שנקבע היה sleep-onset latency בהתבסס על יומני השינה שמילאו הנבדקים. מדדי התוצאות המשניים היו יעילות השינה וזמן השינה הכולל בהתבסס על יומני השינה, מדדים אובייקטיביים של משתני השינה תוך שימוש במוניטור, ומדדים של התיפקוד במהלך שעות היום.  

ברוב מדדי התוצאות, נמצא כי ה-CBT הינו התערבות היעילה ביותר שיצרה את השינויים הגדולים ביותר ב-sleep-onset latency וביעילות ואיכות השינה בנבדקים. מתן ה-CBT סיפק את המספר הגדול ביותר של אנשים בעלי יכולת שינה תקינה לאחר הטיפול, שהוגדרה באמצעות sleep-onset latency של 30 דקות או פחות, ויעילות שינה בערך של 85% ומעלה. טיפול ה-CBT שמר על יתרונותיו לאורך תקופת מעקב ארוכת טווח.

מתן הטיפול המשולב לא נמצא עדיף על מתן CBT בלבד. בנקודת האמצע של המחקר נמצאו ירידות בשיעור של 44% ב-sleep-onset latency בקבוצת הטיפול המשולב ובקבוצת ה-CBT, לעומת ירידה בשיעור של 29% בלבד בקבוצת הטיפול התרופתי ובשיעור של 10% בקבוצת הפלצבו. הטיפול התרופתי גרר שיפורים בינוניים במהלך מתן התרופה, אך מדדי השינה חזרו לערכיהם בתחילת הניסוי כאשר הופסק השימוש בתרופה. הטיפול לא הועיל כלל ב-38% מהחולים בקבוצת הטיפול התרופתי וב-43% מהחולים בקבוצת הפלצבו.

מתן CBT חייב שעתיים של טיפול על-ידי פסיכולוג ולכן החוקרים טוענים כי מתן CBT הוא גם יעיל כלכלית ביחס למתן הטיפול התרופתי. למרות שמדובר במחקר מוגבל בהיקפו, החוקרים מציינים כי הממצאים מעידים כי בחולים צעירים ובגיל העמידה הסובלים מנדודי שינה, ניתן להפיק תועלת גדולה יותר משמעותית משימוש ב- CBT בהשוואה לטיפול תרופתי. לכן הם מציעים וממליצים לשקול מתן CBT כהתערבות ראשונה במקרה של נדודי שינה כרוניים בקרב מטופלים צעירים יחסית.

הערת העורך:  הצגנו במגזין הקודם את השימושים הרפואיים בהיפנוזה. גם זו עשוייה להיות דרך יעילה לחלק מהמטופלים הסובלים מנדודי שינה.

  , Arch Intern Med. 2004;164:1888-1896


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן