לימודי המשך: הפרעות שינה – ברור קליני, מתוך JCP17, בתשלום (למעט מנויי הג’ורנאל)

כ 25% מאוכלוסיית הילדים סובלים מהפרעות שינה במהלך ילדותם. אצל רבים מהם הבעיה חולפת. ההפרעות בשינה, לעיתים הן הפרעות אורגניות ולעיתים הפרעות התנהגותיות. סתימה בדרכי הנשימה העליונות, obstructive sleep apnea  או תנועות בלתי רצוניות של הגפיים בזמן השינה, הן שתי דוגמאות להפרעות שינה אורגניות. כאשר הרקע להפרעה בשינה הוא התנהגותי יש להפנות את הילדים לטיפול התנהגותי וללא צורך במתן תרופות. הפרעות התנהגותיות אופייניות במיוחד בגיל שנה ועד חמש שנים. 

בקשר להשלכות שיש להפרעות שינה בתפקוד היומי, כבר הזכרנו ישנוניות.  אך אין זו תופעת הלוואי היחידה, ואולי גם לא החשובה ביותר. מצב רוח הירוד של הילד, שהוא משני לחוסר השינה,  מעודד התנהגות נגטיביסטית, תגובות ספונטניות לא רצויות וקושי בריכוז. התמונה דומה ל  ADHD אלא שיש לטפל בהפרעות בשינה. הפרעות נלוות הן, קושי בהבנה ובזיכרון. התוצאה, רמת התפקוד בבית הספר ירודה והילדים עשויים לסבול מתאונות בחיי היום יום.

תולדות המחלה
  ברור קליני  של ילדים הסובלים מהפרעות בשינה, חייב להיות שונה לגמרי מהברור המקובל במחלות אורגניות. השאלות שאנו צריכים לשאול הן לגבי הרגלי השינה של הילד. זמן ההשכבה : האם ההורים משכיבים אותו ?  באיזו פעילות עוסק הילד לפני השינה ? האם מסרב ללכת לישון או שוכב זמן רב טרם שנרדם ?
            בזמן השינה –  האם הוא נוחר ?  האם סובל מהפסקות בנשימה? האם הוא מצטרף למיטת ההורים בלילה ? האם הוא סובל מסיוטים בלילה, האם הוא מדבר בשעת השינה או מתעורר בלילה ?

            ומה עם התנהגותו בשעות היום ? האם הוא מתקשה להתעורר בבוקר ? האם הוא נרדם במשך היום? אצל ילדים גדולים כדאי לברר האם הם שותים קפה וכמה.  

           

כיצד משפיעות ההפרעות על התפקוד: האם מורגשת ירידה בהישגים הלימודיים     האם סובל מדיכאון או ממצבי חרדה ?

שיטות אבחנתיות הנמצאות בשימוש במעבדות שינה, כמו הפוליסומנוגרף והאקטיגרף, נידונו בסדרה זו באחד המגזינים  הקודמים. כאשר המתלונן מסוגל לכתוב, רצוי להיעזר ביומן שינה. ביומן, הנבדק רושם מתי הלך לשכב, ומספר פעמים שהתעורר בלילה, באיזו שעה קם ומספר הפעמים שנרדם ביום. יומן של שבועיים יספק מידע רב. 

            וכעת נדון בכמה בעיות ספציפייות:

  כולנו מכירים ילדים המסרבים ללכת לישון בערב, או מנסים לדחות את שעת ההשכבה בתואנה של בקשה לצפות בתכנית בטלוויזיה או לסיים עמוד בספר.

[ הערת העורך:  לתומי חשבתי, שכל ילד יתנגד ללכת לישון בערב. אך מחברי המאמר לפני, קובעים, שזוהי בעיה הפוגעת רק ב 30% הילדים וכי יש קשר בין התנגדות ללכת לישון לבין התופעה של התעוררויות מרובות בלילה. ]   

לפעמים הילדים הולכים לשכב אך קמים לעיתים קרובות לפני שנרדמים. בחלק מהמקרים הבעיה נעוצה בעובדה, שהזמן בו שולחים אותם לישון אינו תואם לשעון הפנימי שלהם או שהזמן טרם הגיע, או שהזמן עבר והילד עייף מדי כדי להירדם תופעה שהאנגלים מכנים overtired. 

            ילדים המתעוררים בלילה אינם מצליחים להירדם שוב בהעדר האסוסיאציה המתאימה. לדוגמא:  ילד נרדם מיד לאחר קבלת ארוחת הערב,  או לאחר ששרו לו שיר ערש או, במשפחות דתיות, שקראו אתו את “הקריאת שמע”. אך לא ניתן לחזור על פעילויות אלה כאשר הילד מתעורר מספר פעמים בלילה, והתוצאה היא חוסר שינה.

            בחודש הבא נדון בתופעה הנקראת extinction ובשיטות טיפוליות התנהגותיות ללא שימוש בתרופות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן