טיפול להפרעות קשב וריכוז ב atomoxetine , מתוך jc 420, בתשלום למעט מנויי הגורנל

הפרעה בקשב וריכוז ADHD–   מתחילה כבר בשלב ראשוני של החיים וסובלים מתסמונת זו 3% ועד 7% . נתונים אלו התקבלו בבתי ספר בארצות הברית. למצב זה מתלוות  מספר הפרעות: –  קשיי למידה, שינויים חריגים במצבי רוח, חרדות, תפקוד חברותי לקוי ומצב המכונה היום  oppositional defiant disorder בקיצור ODD – התנהגות של מרידה. היום מקובל כי טיפול תרופתי יעיל מטיפול פסיכולוגי. התרופה הנפוצה methylphenidate , תרופה השייכת לקבוצת ה psychostimulants. וגם Amphetamine, הדומה מבחינה כימית ופרמקולוגית,  משמשת בטיפול  בהפרעות קשב וריכוז.

תרופה שנוספה לאחרונה  היא  atomoxetin. פעילותה הפרמקולוגית עיכוב הובלת נור-אפינפרין במוח. התרופה אושרה לא מכבר בידי הרשות לתרופות ומזון בארצות הברית.

השאלה החוזרת ונשנית, מה התדירות המיטבית לנטילת תרופות אלה ? מומחים רבים סוברים, עדיף  טיפול במתיל-פנידת שלוש פעמים ביום,  בכך ניתן להרגיע את הילד בכל שעות פעילותו.

לגבי אטומוקסטין התדירות המומלצת פעמיים ביום אך לפנינו מאמר הטוען  שמספיקה מנה אחת ליום.יש לצייןכי המחקר נתמך בידי החברה המשווקת את התרופה החדשה, המעונינת להבליט את יתרונותיה.

במחקר לפנינו החולים נטלו את התרופה בבוקר והחוקרים בדקו את השפעתה  בשעות הערב וכן למחרת בבוקר לפני נטילת מנה נוספת במטרה, להוכיח  כי  יעילות התרופה לשתים עשרה  ול 24 שעות. 

השתתפו במחקר 200 ילדים בגילים 6 ועד 12 שנים. כ70% היו זכרים. 35% מהמקרים סבלו בנוסף גם מ ODD.  תנאי להשתתפות במחקר הפרעה בינונית עד חמורה לפי סולם הדירוג המקובל במחלה זו. כ 70% מהנחקרים סבלו מהתסמונת השלמה, דהיינו הפרעות קשב וקשיי ריכוז ו 30 האחוזים סבלו רק מאחד המרכיבים בלבד- הפרעת קשב או הפרעת ריכוז.

המחקר התנהל בצורה סמיות כפולה, וקבוצת הביקורת קבלה אין-בו (פלצבו).

המינון ההתחלתי היה 0.8 מ”ג/ק”ג ליום ובהעדר תופעות לוואי עלה ל 1.2 מ”ג/ק”ג ליום.

ההורים נתבקשו למלא שאלון מדי  ערב בין השעות שש וחצות הלילה, ולהתייחס להתנהגות הילד במיוחד בשעות האלה. ההורים נתבקשו לחזור ולמלא שאלון זה גם למחרת  בבוקר  עוד טרם נטילת התרופה.  בתום תקופת הטיפול שנמשכה שמונה שבועות,  נערך ראיון  עם ההורים.

כבר בביקור הראשון ניכר היה השיפור בקבוצה המטופלת. החוקרים השתמשו בסולם שנתן ציון מ?ספ?רי לכל תכונה שנבדקה, ואפשר היה לקבוע שהשיפור בקבוצה שנטלה את התרופה לעומת זאת שקבלה אין-בו, היה מובהק מבחינה סטטיסטית. השיפור נמשך לאורך תקופת המחקר  ובתכונות מסוימות ההישגים בתום תקופת המחקר היו טובים מאלה בתחילתה. תופעות לוואי בשתי הקבוצות הופיעו בפחות מחמישה אחוז ההחולים. חייבים לזכור כי ההערכות נעשו בערב ולמחרת בבוקר בטרם נטילת המנה היומית, להוכיח  שהתרופה  אכן יעילה גם כעבור 12  ו 24 שעות.

תופעות לוואי בקבוצה המטופלת היו חוסר תאבון, ישנוניות ועייפות.

הערת העורך: הפרעות קשב וריכוז attention deficit hyperactivity disorder–  ובמיוחד התופעה של פעילות יתר,  קשה להורים הצריכים להתמודד אתה ובמיוחד כאשר  מתלווה לזה  התמרדות והפרעות התנהגותיות נוספות. החולה בתנועה מתמדת מטפס על כל כיסא, פותח כל ברז ומפרק כל מה שניתן לפרק.  ילדים אלה מהווים גם סכנה לעצמם. לפעמים גם שני ילדים סובלים  במשפחה אחת, וכשמחזה זו מתגלה לנגדי צר לי עד מאד על המשפחה. לכן כל תרופה שתוכל לעזור בטיפול, יש לקבלה בברכה, ולקוות כי כגודל הציפיות – כך גם יעילות התרופה.   

המאמר הופיע בעיתון Pediatrics   לחודש יולי 2004.


Once daily atomoxetine treatment for children with attention-deficit /hyperactivity disorder, including an assessment of evening and morning behavior: a double blind, placebo controlled study

Kelsey DK, Sumner CR, Casat Cd et al.

Pediatrics 2004;114:e1-e8


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן