שיטות התנהגותיות לשליטה באפילפסיה
עפרה מהודר, MSc
“מכבי טבעי”
להלן מספר שיטות התנהגותיות שהופיעו בספרות הרפואית, למניעה שניונית של אפילפסיה. מטרתן איננה לרפא את המחלה אלא לצמצם את מספר ההתקפים שלה. באופן כללי, המניעה השנינונית צריכה להיות מבוססת על זיהוי גורמים אשר מקדמים התפתחות התקף, ופיתוח אסטרטגיות לשליטה בגורמים אלו. שיטות אלו אינן מהוות תחליף לטיפול תרופתי, אלא מתווספות אליו.
אסטרטגיות כלליות למניעת התקפים:
- שינה: רוב החולים יודעים מנסיונם כי הם עלולים לקבל התקף אם לא יישנו דיים. על החולה לדאוג לישון בשעות קבועות, ולהקפיד שלא יהיו חריגות של מעל שעתיים מהשגרה. שינה בהתאם לעבודה במשמרות איננה מתאימה לחולי אפילפסיה [1].
- תזונה:
(א) מומלצת זהירות בצריכת אלכוהול [1].
(ב) תזונה קטוגנית (“דיאטת אטקינס”)- תזונה דלת פחמימות נמצאה יעילה מאוד במניעת התקפי אפילפסיה של ילדים. במחקרים קטנים יותר היא נמצאה יעילה גם בהפחתת התקפים במבוגרים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי[2, 3] אולם, לתזונה קטוגנית יש עוד השלכות רבות על הבריאות (העלאת שומנים בדם, עומס על הכליות, יצירת גופי קטו ועוד) ולכן יש לעשות אותה בזהירות ורק בפיקוח רפואי.
(ג) בחולי אפילפסיה שיש להם גם posterior cerebral calcifications כדאי לבדוק אפשרות של מחלת צליאק. יש טענה שקיים קשר סיבתי בין אפילפסיה, PCC וצליאק [4]. אם מאובחנת מחלת צליאק, עליהם לשמור על דיאטה דלת גלוטן (קמח).
- מתחים נפשיים: מטופלים רבים מרגישים כי מתח נפשי קשור להופעת התקפים [5]. מחקרים לא אוששו טענה זו [6], אולם מומלץ כי מי שמרגיש שמתח משפיע עליו ילמד טכניקות להתמודדות עם לחצים.
- פעילות גופנית: חולי אפילפסיה רבים מהם נמנעים מפעילות גופנית. במחקר על מאתיים חולים בנורווגיה, יותר משליש מהחולים המתעמלים טענו שזה מפחית את כמות ההתקפים. רק עשירית, רובם עם אפילפסיה חלקית סימפטומטית, הרגישו שפעילות גופנית מעלה את תדירות ההתקפים (מחצית מהמתעמלים טענו שאין לכך כל השפעה על תדירות ההתקפים). לעומת נבדקים אחרים, חולי אפילסיה העדיפו להתעמל במכון כושר או עם חברים, ולא בפעילויות כמו שחייה שנעשות לבד [7]. במחקר אחר נמצא שחולי אפילפסיה מבוגרים המתעמלים באופן קבוע סובלים פחות מדיכאון מאשר חולי אפילפסיה אחרים [8].
אסטרטגיות למניעת התקפים בסוגי אפילפסיה ספציפיים:
- לאפילפסיית קריאה: מומלץ להימנע מקריאה ממושכת. אם מתחילות מיוקלונות, להפסיק לקרוא כדי למנוע הדרדרות להתקף.
- לאפילפסייה של רגישות לאור (פוטוסנסיטיבית): אם צופים בטלוויזיה, מומלץ לצפות מרחוק, על מסך קטן, בחדר מואר היטב. רצויline shift של 100 הרץ.
- גירויים מהבהבים סביבתיים מופיעים באופן בלתי צפוי. לכן בסביבה מוארת מאוד רצוי להרכיב תמיד משקפי שמש. משקפיים מקוטבים (polarized) עדיפים על משקפי שמש רגילים [1].
- לאפילפסיית אכילה: יש להימנע מארוחות כבדות [9].
עצירת התקפים באיבם:
ניתן לעצור התקפים ממוקדים אשר מתפתחים לאט. התפתחות של התקף נבלמת כאשר חלק ניכר מהנוירונים הנדרשים נמצאים במצב של אקטיבציה ולא ניתן “לגייסם” להפצת ההתקף. גם כאן יש שיטות לא-ספציפיות: הירגעות (relaxation), ריכוז (concentration) או שילוב של שניהם; ושיטות ספציפיות, על פי ניסיון המטופל מהתקפים קודמים. לרוב לא משתמשים בטכניקות אלו כטיפול יחיד, אלא בשילוב עם טיפול תרופתי בעל הצלחה חלקית [1].
מקורות
[1] Wolf P. The role of nonpharmaceutic conservative interventions in the treatment and secondary prevention of epilepsy. Epilepsia 2002; 43 suppl 9: 2-5.
[2] Stafstrom CE, Bough KJ. The ketogenic diet for the treatment of epilepsy. Nutr Neurosci 2003; 6: 67-79.
[3] Kossoff EH et al. Efficacy of the Atkins diet as therapy for intractable epilepsy. Neurology 2003; 61: 1789-91.
[4] Gobbi G et al. Celiac disease, posterior cerebral calcifications and epilepsy. Brain Dev 1992; 14: 23-9.
[5] Haut SR et al. Stress and epilepsy: a patient perception survey. Epilepsy Behav 2003; 4: 511-4.
[6] Neugebauer R et al. Stressful life events and seizure frequency in patients with epilepsy. Epilepsia 1994; 35: 336-43.
[7] Nakken KO. Physical exercise in outpatients with epilepsy. Epilepsia 1999; 40: 643-51.
[8] Roth DL et al. Physical exercise, stressful life experience, and depression in adults with epilepsy. Epilepsia 1994; 35: 1248-55.
[9] Nagaraja D, Chand RP. Eating epilepsy. Clin Neurol Neurosurg 1984; 86: 95-9.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!