סקירה ותגובה:הכנסת טיפול בסימבסטטין 10 מיליגרם כטיפול ללא מרשם רופא/מאת: ד”ר גביש דב מנהל מחלקה פנימית א וולפסון, החברה לטרשת עורקים

לפני מס’ ימים פירסמנו כאן כי באנגליה אושר הסימבסטטין 10 מ”ג כטיפול OTC . אנו שמחים להביא כאן את סקירתו ותגובתו של ד”ר דב גביש להחלטה זו, ומזמינים את הקוראים להגיב ולהתייחס ע”י “כתוב תגובה” .

משרד הבריאות  הבריטי החליט לאחרונה לאפשר מתן סימבסטטין עד 10 מיליגרם ליום על ידי רוקחים וללא מרשם רופא. החלטה זו התקבלה מאחר ולמרות כל הידוע על ההשפעה המועילה של הסטטינים במניעת מחלות לב והפחתת טרשת, השמוש בהם על ידי הרופאים בבריטניה אינו מספיק ורבים האנשים הזקוקים למניעה שאינם מטופלים.

10 מיליגרם של סימבסטטין מורידים LDL כולסטרול  ב30 עד 36 אחוזים  ומאפשרים להגיע לערך LDL כולסטרול הנמוך מ160 מיליגרם ב80% מהמטופלים,  ואל מתחת ל130 מ”ג במחצית ממטופלים.

מתן סטטינים ללא מרשם רופא משוה את מעמדם למעמד האספירין.מבחינת ההשפעה המגנה מפני סבוכים קרדיווסקולריים לסטטינים השפעה מיטיבה במידה רבה יותר מאשר  לאספירין ויעילותם במניעה ראשונית הוכחה כטובה יותר מאשר אספירין.

במטה אנליסיס שהתפרסם בArch Intern med.2004:164:40-44  נסקרו 5 מחקרים בהם ניתנו אספירין ופרבסטטין,  ונמצא כי בהשוואה לאספירין לבדו, מתן סטטין ואספירין מפחית סיכון וסקולרי 31% , בעוד שאספירין וסטטין יחד מפחיתים סיכון ב21 אחוז,  בהשוואה לסטטין ללא אספירין.

המסקנה מניתוח זה היא שיש לתת אספירין וסטטין לכל חולה או אדם בסיכון.

בעוד שנטילת אספירין נמצאת בקונסנסוס רחב בצבורי רופאים וחולים ובין 80 ל90 אחוזים מאלו הזקוקים לאספירין מטופלים בו, הרי שרק מחצית או פחות מהזקוקים לסטטינים אכן מטופלים.

אחת הסיבות לאי נטילת סטטינים היא חשש לא מבוסס מתופעות לוואי  (עליה באנזימי כבד או שריר)חשש זה מבוטא גם בקרב המתנגדים למתן ללא מרשם של הסטטין.

החשש מתופעות הלוואי  קיבל תמיכה לאור הנסיון הטראומתי עם הליפוגיס בעבר  הלא רחוק..

.אבל לגבי סימבסטטין  ליפידל וליפיטור קיים מידע לגבי מליוני מטופלים המראה בטיחות גבוהה מאד,  עד כדי כך שאיגוד הרופאים האמריקני המליץ לחדול מבצוע בדיקות מעקב של אנזימי כבד ושריר כשגרה למטופלי סטטינים, ולהותיר בדיקה זו רק במקרה של בעיה קלינית ידועה.

התקוה של המהלך של הפיכת הסימבסטטין לתרופה ללא מרשם היא להעניק בטחון לגבי הבטיחות של נטילת הסטטינים במינון זה,  וכן להורדה במחיר/עלות למערכת הבריאות,  ולהגברת זמינות הטיפול.

מגרעת אפשרית לטיפול בלא מרשם היא העדר היכולת לבצע בדיקות מעקב על ידי רוקחים וקיום סיכון של מתן מינון נמוך מדי לאורך זמן,  שהרי לצורך העלאת מינון של הסטטינים יש צורך בהמלצת רופא לבדיקה ולמתן מרשם במינונים הגבוהים מ10 מיליגרם ליום.

למרות הביקורת נראה לי כי ההחלטה היא סבירה בבריטניה בה קיים תת רישום במידה גבוהה מאשר בשאר אירופה.

אצלנו לא נראה כי מינון נמוך ללא מרשם יפתור את בעיית תת הטיפול ובמקרים בסיכון גבוה,  בכוונתנו להמליץ על מינון ראשוני גבוה יותר של הסטטין (20 עד 40 מיליגרם).

לגבי המעקב אחר אנזימי שריר וכבד נראה כי במינון הנמוך די במעקב אחר 6 חודשים אלא אם יש תלונה סימפטומטית.

לסיכום, בשלב הנוכחי לא נראה לי כי מתן ללא מרשם של הסטטין ישים ואפשרי כעת בארץ,  אם כי ניתן לשקול זאת בהמשך.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן