אומגה 3, הדגים והקשישים/מאת ד”ר ארתור ליבוביץ, עורך מדור הגריאטריה

השנה האחרונה היתה קשה לדגים ולצרכני הדגים. הן דגי הים והן דגי הבריכה עלו לחדשות אם כקורבנות של זהום הים, אם כנפגעים מכימיקלים ואם בהקשר לחיידקים קטלניים. והשם הרע הזה שנקשר במוניטין של דגי המאכל פגע גם בצרכנים שנמנעו מלגעת בהם ולכלול אותם במזונם. דבר זה מצער משום שדגים הם מאכל בריא ולכך יש בסיס במחקרים רפואיים רציניים.

נתרכז היום באחד המרכיבים שהקנו לדגים את הסגולה של מאכל בריא. המדובר דווקא בשומן או כפי שהוא מכונה: חומצת שומן מקבוצת “אומגה 3”.

כבר לפני שנים רבות שמו לב שלאסקימוסים תושבי הצפון הרחוק הניזונים בעיקר מדגים יש תמותה מאוד נמוכה ממחלות לב. חוקרים מדנמרק הציעו בשנות השבעים המוקדמות כי תכונה זו קשורה בתכולת חומצות השומן מסוג “אומגה 3” הנמצאות בשפע בדגי הים.

לחומצות השומן הלא רוויות יש יתרון לעומת חומצות השומן הרוויות. בדיאטה המערבית חומצות שומן לא רוויות מצויות באוכל צמחי. בתפריט של האסקימוסים חומצות השומן הלא רוויות מקורן בדגים ולאלו יש אפילו יתרון על פני השומן מן הצומח.

מחקרים רפואיים רבים הצביעו על היתרון שבאכילת דגי ים ובאמצעותם שומני אומגה 3 ועל הקשר עם הקטנת הסיכון למחלות לב. דבר זה ידוע היטב לכל העוסקים במניעת מחלות וההמלצה לצרוך דגים מספר פעמים בשבוע כלולה בהנחיות לקדום הבריאות.

עכשיו שכולנו מכירים ומוקירים את סגולות אכילת דגי ים וצריכת אומגה שלוש, מן הראוי להביא לידיעת הקוראים כמה עבודות מאוד מעניינות שפורסמו לאחרונה אשר קושרות את אומגה 3 ביתרונות חשובים לגבי הקשישים.

ראשית כל נמצא כי אכילת דגים יכולה להקטין את הסיכון לאירוע מוחי איסכמי (1). תוצאות מחקר זה שדווחו ב- JAMA מדגישות כי האפקט מושג אפילו ע”י אכילת דגים פעם בחודש. בסקירה אחרת הודגשה חשיבות היחס בין חומצות שומן מקבוצת אומגה 3 לבין אומגה 6 (Omega 6 polyunsaturated fatty acids) בתוך הממברנה של התאים לגבי התפקוד התקין של תאיי המוח (2).

תוצאות דומות דווחו גם ע”י מחקר שפורסם השנה ב- Am J Clin Nutr. (3) אשר במקביל להרכב השומנים בדפנות הכדוריות האדומות בדק את הישגי המשתתפים במבחן קוגניטיבי (MMSE) .

המסקנה היתה כי יש להמשיך המחקר בכוון הזה משום שמדובר בגורמי סיכון שניתן להשפיע עליהם (בקרת צריכת השומנים). מכאן המרחק קטן לשאלה האם יש קשר בין צריכת חומצות שומן מקבוצת אומגה 3 לבין הסיכון למחלת אלצהיימר.

בעבודה מקיפה שפורסמה לפני מספר חודשים ב- Archives of Neurology נמצא כי צריכה של חומצות שומן אומגה 3 ואכילה שבועית של דגים יכולים להקטין את הסיכון למחלת אלצהיימר (4). וכדי להוסיף לתקווה הגדולה הקשורה בצריכת אומגה 3 לגבי קשישים אזכיר פרסום חדש שמדווח שבקרב האסקימוסים יש גם שכיחות נמוכה מאוד של סרטן הערמונית (5).

הנה כי כן, צריכה של אומגה 3 יכולה לתרום למניעת מחלות לב, למניעת ירידה קוגניטיבית ואולי גם למניעת מצבים כמו אירוע מוחי וסרטן ערמונית.

חשוב אם כן לדאוג לצריכה מתאימה של אומגה 3 ובלי ספק שהדרך הנעימה והטעימה להשיג מטרה זו היא ע”י אכילת דגי ים. בשורה טובה לנו ואולי ( שוב ! ) בשורה לא טובה לדגים….

References


  • He K, Rimm EB, Merchant A, Rosner BA, Stampfer MJ, Willett WC, Ascherio A. Fish consumption and risk of stroke in men. JAMA, 2002; 288(24):3130-3136.

  • Haag M. Essential fatty acids and the brain. Can J Psychiatry, 2003; 48(3):195-203.

  • Heude B, Ducimetiere P, Berr C, EVA study. Cognitive decline and fatty acid composition of erythrocyte membranes The EVA Study. Am J Clin Nutr, 2003; 77(4):803-808.

  • Morris MC, Evans DA, Bienias JL, Tangney CC, Bennett DA, Wilson RS, Aggarwal N, Schneider J. Consumption of fish and n-3 fatty acids and risk of incident Alzheimer disease. Arch Neurol, 2003; 60(7):940-946.
  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
    פרופ' יוסף אלידן
    פרופ' יוסף אלידן
    אין תגובות|21/10/2026

    מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    מקור: JNIS
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|20/10/2026

    המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    מקור: NEJM
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|14/10/2026

    המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|11/10/2026

    המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן