ראיון בלעדי מיוחד עם פרופ’ שני, יו”ר ועדת הסל המתמודד מול הטענות המופנות לועדה שברשותו /מראיין בועז גנזבורג, עורך מינהל רפואי

בין החלטת הממשלה להקדים את סל 2007 ל-2006, ולאחר שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ולקראת הדיונים הקרובים של הועדה – יצאנו לשוחח עם פרופ’ שני, ואולי אף להתעמת עמו באשר לאופן עבודתה והרכבה של ועדת סל הבריאות שהוא עומד ברשותה.

להאזנה וצפייה בראיון – נא להקליק כאן.

כמה דברי פרשנות לתשובותיו של פרופ שני כפי שנאמרו בראיון:

על אופן קבלת ההחלטות בועדה ושיטת התעדוף – האסכולה הקיימת בועדה היא של חלוקת התקציב בין ההתמחויות השונות וקבלת הדירוג הפנימי של כל איגוד נוקב באשר לתרופות ולטכנולוגיות “שלו”.  אפשר כמובן להבין את הגישה הזו שבמידה מסויימת רוצה ליצור חלוקה שווה והוגנת בין חולים במחלות שונות, אך יש בה לדעתי כמה בעיות קשות.


  • אם המטרה היא להכניס לסל את התרופות עם העלות/תועלת הטובה ביותר – לא זו הדרך. אם התרופה שדורגה ע”י הקרדיולוגים כמס’ 4 היא עדיין בעדיפות (מבחינת עלות/תועלת) על תרופה מס’ 1 של הדרמטולוגים או האונקולוגים אז היא לא תכנס כי הוחלט להכניס את ה-3 התרופות הראשונות שכל איגוד הציע ?


  • האופן שבו כל איגוד מדרג אינו ברור גם. זה צריך להיות כן לפי עלות/תועלת, אך יש לנו “חשד” כבד שלא כך הדבר אלא מה שתופס יותר זה ה”חשיבות”, “פריצת הדרך” “הצלת חיים” שלעיתים אין בין הביטויים הללו לבין היעילות במונחי עלות/תועלת של התרופה דבר וחצי דבר. העובדה שהעולם האונקולוגי מתלהב מאוד מהרצפטין (ובצדק מבחינה רפואית) ומדרג אותה כתרופה החשובה ביותר, עדיין אין זה אומר שבמונחי עלות לשנת חיים זו התרופה ה”נכונה” ביותר. פעם היו אומרים שאסור לתת לגנרלים לנהל מדיניות לאומית (לא שזה עזר לנו…) – יכול להיות שצריך גם לאמר שאסור לתת לרופאים (עם כל הכבוד, וודאי שיש…) לבצע תעדוף שצריך לקחת בחשבון עלות/תועלת, או לחילופין לבקש את הדירוג שלהם על רקע נתוני/הערכות העלות/תועלת.


  • הטענה שאין QUALY לכל התרופות אינה תשובה מלאה. אם הועדה תדרוש מכל מגישי הבקשות להציג את הנתונים הללו – הנתונים יהיו זמינים. נכון שהם עלולים להיות מאוד בעיתיים – אך בין מדד כמותי שניתן לדון ולהתייחס אליו, ובין דירוג לא ברור וכמותי של רופאים מהתמחויות שונות, עדיף לדעתי להשתמש, עם כל ההסתייגויות והמגבלות במדד העלות/QUALY .


  • לעיוות שהוצג בשאלה באשר למחיר ההרצפטין לא ניתנה למעשה תשובה, מלבד הסכמה שמדובר בבעיה קשה…למיטב שפיטתי לועדת הסל, ובודאי לחלק מחבריה (ובעיקר הקופות) יש וצריך בהחלט מה לאמר בסוגייה זו. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהחליטה על הכללת ההרצפטין בסל באינדיקציה זו. לפחות מגיע למדינה שהמחיר שנקבע לתרופה לפני כמעט עשר שנים יעודכן חדות כלפי מטה בעקבות הרחבה כל כך משמעותית של שימוש בתרופה חשובה זו. 
  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

    מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

    מקור: JAMA Network Open
    ד"ר ברנרד ברזילי
    ד"ר ברנרד ברזילי
    אין תגובות|03/08/2026

    מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

    הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

    הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

    מקור: Neonatology
    ד"ר ברנרד ברזילי
    ד"ר ברנרד ברזילי
    אין תגובות|12/07/2026

    בעוד מחקרים קודמים הוכיחו את בטיחותה של ETEF בפגים יציבים (VLBW), מחקר אקראי מבוקר (RCT) זה נועד להעריך את היעילות ואת הבטיחות של גישה זו בהשוואה להזנה שמרנית (CEF)

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן