קוצר נשימה בתינוק או בילד יכול להופיע במחלת ריאות או באי-ספיקת הלב.

במבט ראשון האבחנה ביניהם אינה קלה. בדיקה אקוקרדיוגרפית, בדרך כלל  מאפשרת לרופא המטפל להגיע לאבחנה המדויקת. במאמר,  פרי עבודתם של קבוצת רופאים ירושלמית, מציעה בדיקה נוספת שתקל על האבחנה המבדלת בין מחלת ריאות לאי-ספיקת לב.

בהקדמה לתאי שריר הלב חיישנים הרגישים למתיחת תאים. וכשהתא נמתח מעל המידה הרצויה, מפריש שריר הלב את הNatriuretic hormones  .

להורמונים אלה תפקיד חשוב בוויסות לחץ הדם ונפח הנוזל החוץ תאי בגוף.

הורמונים אלה מעודדים הפרשת מים ומלח מהגוף, גורמים להרחבת כלי הדם ופועלים באופן ספציפי לבטל השפעת מערכת ה renin- angiotensin -aldosterone בגוף.

כאשר חיישני תאי שריר הלב מרגישים במתיחת השריר, הם מפרישים את ה- Natriuretic hormone. הרופאים במחקר נעזרו במקטע קטן של מולקולת ההורמון, מקטע  יציב ונוח למדידה, ומכונה   .N-BPN

מחקרים קודמים במבוגרים הראו כי  מדידת natriuretic peptide הינה אמצעי יעיל באבחנת אי-ספיקת לב. רעיון זה שולב במחקר הנוכחי. החוקרים בדקו האם בתינוקות, מגיל חודש ועד שלוש שנים, הסובלים ממצוקה נשימתית ניתן להשתמש ב N-BPN  להבחין בין מחלה ריאתית לבין אי-ספיקת לב.

הגיל הממוצע של הנבדקים היה עשרה חודשים.

במחקר השתתפו 35 תינוקות חולים שלקו במצוקה נשימתית וכן קבוצת ביקורת שמנתה 13 תינוקות. כל הנבדקים התאשפזו בבית חולים, עברו בדיקה קלינית, כולל מדידת הנשימות והדופק, לחץ הדם ורווי החמצן בדם. לכולם נמדדה רמת ה N-BPN בדם. החוקרים הקפידו לבצע באותו יום האקוקרדיוגרם ומדידת ה N-BPN. 

התינוקות  שסבלו מאי-ספיקת הלב נבדקו על ידי קרדיולוג בכיר  שקבע את האבחנה על סמך הבדיקה הקלינית והממצאים האקוקרדיוגרפיים.

החולים כולם סבלו ממחלת לב, לרובם מום לב מלידה. נמצאו מקרים שסבלו מדלף במחיצה הבין-פרוזדורית או הבין-חדרית או atrio- ventricular canal.  ביניהם היו שני חולים בשלבי החלמה מניתוח לב פתוח לתיקון המום. מחלות לב נרכשות כללו מיוקרדיטיס, אוטם בכלי דם הכליליים, תסחיף ריאתי ועלייה בלחץ הדם.

התינוקות שסבלו ממחלה ריאתית, לקו בזיהומים דלקת ריאות, דלקת הסימפונות או דלקת הסימפונונים bronchiolitis.

בעיון הנתונים הדמוגרפיים  התברר כי על אף שלא נמצא הבדל משמעותי בגיל, משקלם של החולים במום לב היה נמוך באופן משמעותי מאלה שלקו במחלה ריאתית חריפה. בשתי קבוצות החולים הדופק היה מהיר מהרגיל, רווי החמצן נמוך מהתקין ולא נמצא הבדל משמעותי ביניהם. הממצא באקוקרדיוגרפיה היה זהה לכל החולים שסבלו מאי-ספיקת הלב: עומס בלחץ או בנפח .pressure or volume overload   

לעומת זאת נמצא הבדל מובהק ברמת  ה N-BPN  בדם בין שתי הקבוצות. הרמה בחולי אי-ספיקת הלב היתה 18452 פיקוגרם למ”ל, ואילו בחולי ריאות  הרמה היתה 311 פיקוגרם למ”ל ולא הייתה חפיפה ביניהם. אין צורך לסטיסטיקאי שיסביר לנו כי ההבדל משמעותי…

הערת העורך: הממצאים מעניינים כשלעצמם ומסייעים לנו בהבנת התפקיד של natriuretic peptide.  תוהה אני אם בדיקה זו אמנם מעשית באבחנה לאי-ספיקת הלב.

לדעת החוקרים ניתן במסגרת חדר מיון  להשיג בדיקת ה N-BPN,  בה בשעה שקשה להשיג אקוקרדיו- גרפיה. לדעתם עדיף למדוד את ערך ה  N–BPN. 

מכאן ניתן היה להבין שבמדידת ה N-BPN התשובה תהיה מהירה. אך לא כן הדבר.

באקוקרדיוגרפיה גם אם הבדיקה מתעכבת, התשובה מידית. במחקר הנוכחי הוקפא נסיוב החולה שכן  מדידת ה N-BPN  התבצעה פעם בשבוע. ספק אם עלות הבדיקה מצדיקה  הכללתה  בין הבדיקות השגרתיות המתבצעות מדי יום.  

המאמר הופיע בעיתון   Pediatricsלחודש מאי 2005.  

Amino-terminal pro-brain-type natriuretic peptide: heart or lung disease in Pediatric respiratory distress. , Cohen S, Springer C, Avital A, et al, Pediatrics  2005;115:1347-50.