כיצד לקדם מחקר במחלות נדירות? כנס של משרד הבריאות בנושא התקיים השבוע במתכונת מקוונת

"המידע על מספרי המטופלים בישראל במחלות, שמוגדרות כנדירות- הוא בגדר תעלומה. משרד הבריאות צריך להפעיל רשם לאומי למחלות נדירות, כדי לקדם מחקרים ואת ההשקעה בתרופות, ודאי בעידן של מחסור תקציבי".  את הקריאה להקמת רשם לאומי למחלות נדירות, משמיעה טלי קפלן, מנכ"לית עמותת צעדים קטנים למען חולי ניוון שרירים דושן-בקר וחברת ועד הקואליציה למחלות נדירות בישראל, במסגרת כנס בזום, שנערך השבוע (3.6), מטעם משרד הבריאות בנושא: מחקרים במחלות נדירות (פתוגנזה, אבחון וטיפול).

לדבריה: “פיתוח  תרופות – עבור היקפים קטנים של מטופלים, מביא לכך, שעלויות התרופות גבוהות מאוד, בקושי נכנסות לסל התרופות של המבוטחים, ואף מוחרגות מפוליסות הבריאות של השב”נים, למעט במכבי שירותי בריאות”. קפלן טוענת שצריך לעודד שיתופי פעולה בתחום המחלות הנדירות, באמצעות מאגר, בניהול משרד הבריאות, אליו יוכל להירשם כל מי שעוסק בפיתוח תרופה למחלה מסוימת, או למצב רפואי מסוים. מאגר זה צריך לעמוד לרשות הציבור הרחב של החוקרים, עמותות החולים והחולים עצמם.

“גם מענקי מחקרים, צריכים להיות מותנים בהסכמה לעקרונות של שיתוף פעולה בין חוקרים  וארגוני חולים”, היא אומרת. “עמותות הן גורם ידע משמעותי על המחלות הנדירות, אומרת קפלן. עמותות כמו שלנו (“צעדים קטנים למען חולי דושן בקר), מנהלות מערכות רישום מסודרות, על סמך קריטריונים בינלאומיים ומחקרים בישראל כבר הסתייעו בעמותות. קפלן, בעצמה אם לבן המתמודד עם מחלת דושן – בקר, קוראת למשתתפי הכנס לשלב טוב יותר את נקודת המבט של החולים ובני המשפחות במחקרים באמצעות שילוב מטופלים, בני משפחה ועמותות חולים, בצוותי מחקר, באמצעות שיתופי פעולה עם עמותות בכדי להכיר לעומק את היבטי המחלות הנדירות, בעזרת שיתופי פעולה במסגרת האקדמיה והלמידה בנושא מחלות נדירות ובאמצעות עידוד ותמיכה במחקרי איכות חיים, ולא רק לשם פיתוח תרופות.

בכנס, שאורגן על ידי ד”ר עירית אלון, מנהלת המחלקה למחקר במשרד הבריאות, משתתפים רופאים וחוקרים מבתי החולים ומהאקדמיה.

לעיון בתכנית הכנס הקליקו כאן

מקור ההודעה: פנינה שלו

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות טיפול בינלאומיות חדשות ל-IgG4-RD: חיסכון בסטרואידים וטיפול מכוון תאי B  לאחזקה

הנחיות טיפול בינלאומיות חדשות ל-IgG4-RD: חיסכון בסטרואידים וטיפול מכוון תאי B לאחזקה

מקור: Lancet Rheumatol
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|22/11/2026

קבוצה בינלאומית של 62 מומחים, מטופלים ומטפלים מ־15 מדינות פרסמה את ההנחיות הייעודיות הראשונות לטיפול במחלה הקשורה ל־IgG4 מאז 2015. נוסחו 28 המלצות, והושגה הסכמה על 22. הדגש: גלוקוקורטיקואידים כבסיס לאינדוקציה, הוספת טיפול חוסך־סטרואידים לרוב החולים, וטיפולים מכווני תאי B לשמירת הפוגה

ה־FDA העניק אישור מואץ ל־amivantamab תת־עורי בסרטן ראש־צוואר חוזר או גרורתי לאחר פלטינום ואימונותרפיה

ה־FDA העניק אישור מואץ ל־amivantamab תת־עורי בסרטן ראש־צוואר חוזר או גרורתי לאחר פלטינום ואימונותרפיה

מקור: FDA
ד"ר שיר מן
ד"ר שיר מן
אין תגובות|22/11/2026

ב־5 בנובמבר 2026 העניק ה־FDA אישור מואץ ל־amivantamab and hyaluronidase-lpuj (Rybrevant Faspro) במתן תת־עורי, כטיפול יחיד במבוגרים עם קרצינומה קשקשית של הראש והצוואר (HNSCC) חוזרת או גרורתית, שמחלתם התקדמה במהלך או לאחר כימותרפיה מבוססת פלטינום ונוגדן anti-PD-1/PD-L1. ההתוויה אינה כוללת סרטן אורופרינקס הקשור ל־HPV

KEYNOTE-C93: pembrolizumab כטיפול יחיד בקו ראשון האריך את ההישרדות ללא התקדמות לעומת כימותרפיה בסרטן רירית הרחם מסוג dMMR

KEYNOTE-C93: pembrolizumab כטיפול יחיד בקו ראשון האריך את ההישרדות ללא התקדמות לעומת כימותרפיה בסרטן רירית הרחם מסוג dMMR

מקור: Lancet
ד"ר שיר מן
ד"ר שיר מן
אין תגובות|19/11/2026

בחולות עם סרטן רירית הרחם מתקדם או חוזר מסוג mismatch repair-deficient (dMMR), pembrolizumab כטיפול יחיד בקו ראשון האריך משמעותית את ההישרדות ללא התקדמות בהשוואה ל־carboplatin ו־paclitaxel, עם שיעור נמוך בהרבה של רעילות חמורה. הנתונים, מניתוח ביניים של KEYNOTE-C93 בשלב 3, הוצגו ב-ESMO 2026 ופורסמו במקביל ב־The Lancet

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן