האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

מקור: American Academy of Neurology

אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, אך מעטים בחנו את ההשפעה המגנה האפשרית של שימוש במכשיר CPAP. כעת הם בחנו אם דום נשימה חסימתי בשינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון והעריכו את ההשפעה של טיפול מוקדם לעומת מאוחר במכשיר CPAP על-בסיס נתונים ממאגר VA Corporate Data Warehouse לאורך למעלה משני עשורים ואודות למעלה מ-20 מיליון יוצאי צבא.

שימוש מוקדם ב-CPAP הוגדר כשימוש במכשיר CPAP בתוך שנתיים מאבחנת דום נשימה חסימתי בשינה ושימוש מאוחר הוגדר כשימוש למעלה משנתיים לאחר אבחנת הפרעת הנשימה בשינה.

מהנתונים עולה כי קרוב ל-1.6 מיליון יוצאי צבא אובחנו עם דום נשימה חסימתי בשינה ומעט למעלה מ-9.7 מיליון לא סבלו מהפרעת הנשימה בשינה. החוקרים בחנו את הסיכון למחלת פרקינסון חמש שנים לאחר אבחנת דום נשימה חסימתי בשינה.

לאחר תקנון לגיל, מין ומאפיינים שונים דוגמת עישון, דום נשימה חסימתי בשינה לווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת פרקינסון עם 1.8 מקרים נוספים לכל 1,000 מבוגרים לאחר חמש שנים מהופעת הפרעת הנשימה בשינה (p<0.001).

היארעות מחלת פרקינסון הייתה דומה באלו שלא השתמשו במכשיר CPAP ובאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר. עם זאת, שימוש מוקדם במכשיר CPAP לווה בהיארעות נמוכה משמעותית של מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו שלא השתמשו במכשיר כלל, עם ירידה של 2.3 מקירם לאחר חמש שנים מהופעת דום הנשימה החסימתי בשינה (p<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שהמחקר הדגים סיכון מוגבר למחלת פרקינסון, הבשורות הטובות הן ששימוש ב-CPAP בשלב מוקדם לאחר האבחנה עשוי להפחית את הסיכון למחלה הנוירולוגית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים עם מעקב הדוק יותר אחר חולים עם אבחנה של דום נשימה בשינה ולאורך תקופות מעקב ארוכות יותר.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן