לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026
כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.
המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)
המאמר עוסק באחד הסיבוכים המשמעותיים ביותר לטווח ארוך לאחר אירוע מוחי – התפתחות של אפילפסיה
אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות
שבר בירך עשוי לשמש מודל ייחודי להבנת השינויים הדמוגרפיים והקליניים באוכלוסייה המבוגרת ואת האתגרים הניצבים בפני הרפואה הגריאטרית
בדיקות MRI של כל הגוף הראו ירידה בדלקת במפרקים, באנתזות ובעמוד השדרה לאחר טיפול באפרמילסט
מטרת המחקר הייתה לבדוק אם טיפול ב־HGNS קשור לירידה בהיארעות של מחלות לב וכלי דם (CVD)
המאמר סוקר את פריצת הדרך המדעית במניעת אלצהיימר באמצעות התערבות בשלב הקדם־קליני (Preclinical phase), שבו קיימים שינויים ביולוגיים במוח אך המטופל עדיין מתפקד באופן קוגניטיבי תקין לחלוטין
מחקר עוקבה ארצי מקוריאה
המאמר עוסק באחת הסוגיות המורכבות בטיפול לאחר שבץ מוחי איסכמי: מהו יעד לחץ הדם האידיאלי לאחר הליך של שליפת קריש דם (Thrombectomy)
המאמר עוסק בניהול לחץ הדם אצל מטופלים עם שבץ מוחי איסכמי חריף הנמצאים בשלב שלפני ביצוע צנתור מוחי לשליפת קריש דם. המחקר מדגיש כי הניסיון להוריד את לחץ הדם באופן אקטיבי בשלב זה עלול להיות מסוכן ולהחמיר את הנזק המוחי
הקשר בין PTSD, פגיעת מוח ואלצהיימר
ריצוף RNA הדגים כי עיכוב TYK2 משנה מסלולי אינטרפרון ומספר אוכלוסיות חיסוניות בכיוון המתקרב למצב תקין
מאמר זה סוקר את המנגנונים ואת דרכי ההתערבות המומלצות
מעכבי החלבון PCSK9 נחשבים כתרופות היעילות ביותר להורדת כולסטרול מסוג LDL, אך עד כה הם היו זמינים רק באמצעות זריקות תת־עוריות (כמו אבולוקומב או אלירוקומב)
המחקר מצביע על תגובה קלינית אפשרית להפחתת IgG באמצעות חסימת FcRn, אך נדרש אימות במחקר שלב 3 גדול
הטיפול המקובל בממיסי קרישים (תרומבוליזה) בשבץ איסכמי מוגבל בדרך כלל לחלון זמן של עד 4.5 שעות מהופעת התסמינים
מאמר אורח מאת פרופ’ מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב בשיבא וחוקר ראשי של המחקר בישראל
מאמר מאת ד”ר יפית קסלר, דיאטנית קלינית PhD RD