יעילות ובטיחות טיפול נוגד-פרכוסים לאחר אירוע מוחי (Neurology)

מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Neurology להערכת בטיחות ויעילות תרופות נוגדות-פרכוס לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עולה כי Levetiracetam ו-Lamotrigine עשויות להיות בטוחות ומלוות בשיעור תופעות לוואי נמוך יותר לעומת תרופות אחרות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התרופות היעילות ביותר לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי עדיין אינו ידוע. מטרת המחקר הייתה לקבוע את תוצאות הטיפול בתרופות נוגדות-פרכוס בחולים עם אבחנה של פרכוסים לאחר אירוע מוחי.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית של מאגרי מידע אלקטרוניים וזיהו 15 מחקרים (3 מחקרים אקראיים, 12 מחקרים שאינם אקראיים) שכללו מטופלים עם אבחנה של פרכוסים לאחר אירוע מוחי שקיבלו טיפול ב-13 תרופות נוגדות-פרכוס שונות. המחקרים כללו סה”כ 18,676 מטופלים (גיל ממוצע של 69 שנים, 60% מתוכם גברים), כאשר 121 מהחולים אובחנו עם פרכוסים מוקדמים ו-18,547 עם פרכוסים מאוחרים.

מהנתונים עולה כי שיעורי הישנות פרכוסים עמדו על 24.8%.

בהשוואה ל-Levetiracetam, טיפול ב-Phenytoin לווה בשיעורי הישנות פרכוסים גבוהים יותר (יחס סיכויים של 7.3, רווח בר-סמך 95% של 3.7-14.5) ושיעור גבוה יותר של אירועים חריגים (יחס סיכויים של 5.2, רווח בר-סמך 95% של 1.20-2.29). עדויות בדרגת ודאות נמוכה הציעו כי Carbamazepine (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.5-2.2) ו-Phenytoin (יחס סיכויים של 1.9, רווח בר-סמך 95% של 1.4-2.8) לוו בשיעורים גבוהים יותר של הפסקת הטיפול.

עדויות בדרגה בינונית-עד-גבוהה הציעו כי Valproic Acid (יחס סיכויים של 4.7, רווח בר-סמך 95% של 3.6-6.3) ו-Phenytoin (יחס סיכויים של 8.3, רווח בר-סמך 95% של 5.7-11.9). לוו בשיעורי תמותה גבוהים יותר.

טיפול ב-Levetiracetam, Eslicarbazepine ו-Lacosamide לווה בשיעור נמוך יותר של הישנות פרוסים, אך הממצאים מבוססים על דרגת ודאות נמוכה מאוד. טיפול ב-Lamotrigine ו-Levetiracetam לווה בשיעור נמוך יותר של תופעות לוואי ושיעורי תמותה נמוכים יותר, עם עדויות בדרגת ודאות בינונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Lamotrigine ו-Levetiracetam עשויות להיות אפשרויות טיפול בטוחות ונסבלות היטב לטיפול בפרכוסים לאחר אירוע מוחי, אך שיעור הישנות הפרכוסים נותר גבוה במטופלים אלו. הם ממליצים לנקוט משנה זהירות בפירוש הממצאים לנוכח הסיכון להטיה ומגבלות המחקרים שנכללו בסקירה וקוראים להשלים מחקרים נוספים לבחון את הנושא.

Neurology, Jan 14, 2025

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן