מפרצת בטנית: כל מה שרצית לדעת ולעדכן את המטופל שלך../מאת פרופ’ יהודה וולף (*)

שאלות נפוצות ותשובות

1. מהי מפרצת (אנוריזמה) בטנית?

מפרצת (אנוריזמה) בטנית, (Abdominal Aortic Aneurysm – AAA), הינה התרחבות של מקטע של  אבי עורקים באיזור הבטן. התרחבות זו נובעת מהחלשות הדרגתית של דופן העורק והתנפחותו (כעין בלון), מקוטרנורמלי של כשני ס”מ, לקוטר של ארבעה או חמישה ס”מ ויותר. מצב זה עלול להוביל למצב מסכן חיים של קרע באבי העורקים.

המנגנון העומד בבסיס התהליך לא הובהר עד תום, אבל ברור שאחד הגורמים העקריים להתרחבות הוא איבוד האלסטיות של דופן העורק הדומה באופיו הכללי לשינויים המתרחשים בעור עם הגיל.

מפרצת אאורטה בטנית קיימת ב 3% מן הגברים מעל גיל 65, היא מחלה מסוכנת ומהווה גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה בעולם.

2. האם מפרצת בטנית מסכנת חיים?

התרחבות מקטע אבי העורקים באזור הבטן (אאורטה, בעברית ותין, כלי הדם הראשי היוצא מהלב)לממדים של מפרצת גורמת לפקיעתו וקריעתו של העורק ולדימום פנימי קטלני עם תמותה של סביבות 90%.

בארה”ב מדווחים מידי שנה כ 30 אלף מקרי מוות כתוצאה ישירה מהמחלה. מחצית מהחולים מתים באופן מידי, ללא כל סימני אזהרה ובאחרים ניתן להפעיל נסיונות הצלה.

3. האם יש סימנים מוקדמים?

התרחבות ההדרגתית של האאורטה עד לקוטר שמוגדר כמפרצת (3 ס”מ) הינה תהליך שקט, ונטול סימנים. גם מפרצות מאוד גדולות יכולות להיות קיימות ללא סימן כלשהוא. קרע של המפרצת המלווה בדימום חריף הוא לעתים קרובות הסימן הראשון לקיומה. במצב זה כאמור, הסכויים להשרדות נמוכים.

4. כמה אנשים בישראל חיים עם מפרצת בטנית?

הערכה  היא כי  בישראל חיים כ – 10,000 איש  עם מפרצת בטנית. על מספר האנשים המתים כתוצאה מפריצה של מפרצת בטנית אין מספרים מדויקים. בהערכה זהירה, מדובר ביותר מ 500 מקרי מוות בשנה. מידי שנה מטופלים בישראל כ – 250 חולים עם מפרצת בטנית, למחציתם מושתל  סטנט גרפט (תותב) באבי העורקים והמחצית השניה עוברת ניתוח בטן. יש מספר רב של חולים בישראל אשר אינם מאובחנים בזמן ומרבית האבחנות מתבצעות בהדמיה אקראית מסיבה אחרת.

5. מי נמנה על קבוצות הסיכון באוכלוסיה?

הסיכון להתפתחותה של  מפרצת בטנית עולה עם הגיל והשכיחות גבוהה באנשים בני 65 ומעלה ובגברים יותר מנשים. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון, מחלת לב, טרשת עורקים, מחלת עורקי צואר ויתר לחץ דם. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא סיפור משפחתי כאשר מדובר בקרוב מדרגה ראשונה עם מפרצת אאורטה.

6. איזה בדיקה מבצעים לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית?

גילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית מתבצע בעזרת בדיקת אולטרסאונד בטן פשוטה ובלתי חודרנית. במידה ואין הרחבה של האאורטה בגיל 65 לא תתפתח מפרצת משמעותית גם בהמשך החיים ועל כן מדובר בבדיקת אורלטסאונד בודדת לשלילה של המחלה.

מתחילת 2007 אושר בארה”ב חוק המאפשר בדיקה של אוכלוסיות הסיכון ע”י בדיקת אולטראסאונד.

תכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008.

7. מי מופנה לבדיקת אולטרסאונד?

לבדיקת אולטסאונד לגלוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית אמורים להיות מופנים גברים מגיל 65 ומעלה ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. יוזמה פשוטה וברת יישום זו בישראל צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה. מדובר בבדיקת סקר שנמצאה כבעלת יעילות רפואית וכלכלית גבוהה במחקרים מבוקרים רבים.

8. מהן שיטות הטיפול החדשניות במפרצת בטנית ?

בשל התמותה הגבוהה הכרוכה בקרע ופריצה של מפרצת אאורטה בטנית, ועל מנת למנוע ארוע זה, יש צורך לטפל במפרצת בטנית כאשר היא מתגלה במצב השקט. שיטות הטיפול המקובלות למפרצת בטנית הן ניתוח בטני פתוח להחלפת המקטע המפרצתי באבי העורקים, או פעולה זעיר פולשנית אשר בה מחדר תומכן (סטנט גרפט)  דרך עורקי המפשעה ללא פתיחת הבטן. בשיטה זו תהליך ההחלמה קל ומהיר יותר. פעולה זו מתאימה ליותר מ-60% מן החולים, יכולה להתבצע גם בהרדמה חלקית, ומתאימה גם לאנשים עם מחלות רקע קשות.

(*) פרופ’ יהודה וולף הוא מנהל  המחלקה לכירורגית כלי דם המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי ויו”ר האיגוד לכירורגיית כלי דם בישראל

למידע נוסף באתר האיגוד לכירורגיה כלי דם – נא להקליק כאן

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

מקור: Ophthalmology
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|15/11/2026

המסר המרכזי של המחבר הוא שהנושא חשוב אך נדיר, ושהנתונים הקיימים עדיין אינם מספיקים כדי להסיק מסקנות טיפוליות חזקות

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

מקור: Ann Emerg Med
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

מחקר רטרוספקטיבי בשני מחלקות מיון ב-NYU ניתח 622,171 הוראות תרופתיות של 308 קלינאים. רוקחים התערבו ב־1.5% מההוראות, והסיכוי להתערבות עלה בכ־4% על כל שעה נוספת במשמרת. הממצא עקבי בקרב רופאים בכירים, מתמחים ועוזרי רופא, ביום ובלילה, ומרמז על עייפות החלטות

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

מקור: Lancet Rheumatol
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

ניסוי שלב 2A אקראי, כפול־סמיות, ב־63 מבוגרים עם פיברומיאלגיה קשה. חוסם ה־FcRn רוזנוליקסיזומאב הוריד את רמת ה־IgG בכ־60%, ושיפר את מדד הפגיעה התפקודית של הכאב ואת מדד FIQR, אך ללא מובהקות דו־צדדית וללא שיפור בעוצמת הכאב או בעייפות. מסקנת החוקרים: אין יעילות רחבה

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן