האם עליה במשקל בתקופה פוסט מנופאוזלית מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד ? (מתוך American Medical Association)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של American Medical Association, עולה כי נשים, שעולות במשקלן לפני ובעיקר אחרי מנופאוזה, מעלות את הסיכון שלהן לחלות בסרטן שד, בעוד שירידה במשקל מוריד את הסיכון.

מחקרים רבים ביססו את הקשר בין עליה במשקל ועליה בסיכון לחלות בסרטן שד, אך המחקרים המועטים, שהעריכו את האפקט של שינוי במשקל לאחר מנופאוזה, הניבו תוצאות סותרות.

במחקר השתתפו 49,514 נשים בין הגילאים 30-55, שהיו פרה מנופאוזליות בנקודת ההתחלה בשנת 1976, ללא סיפור של סרטן והפכו לפוסט מנופאוזליות או עברו ניתוח כריתת שחלות דו צדדי במהלך המחקר.

במהלך המעקב בשנת 2002, היו 2376 מקרים של סרטן שד אינבסיבי בקרב נבדקות פוסט מנופאוזליות, שהמשקל שלהם תועד. בממוצע הנשים העלו 12 ק”ג במשקלן מאז גיל 18 ו-3 ק”ג לאחר מנופאוזה.

החוקרים תקננו לערפלנים מרובים של הסיכון, כולל גיל של מנרכי, היריון שלם ראשון ומנופאוזה. כמו כן, נלקחו בחשבון גובה, משקל בגיל 18, שימוש באלכוהול והיסטוריה משפחתית של סרטן שד.

בהשוואה לנשים, שהמשקל שלהן נשאר יציב, ה-RR (adjusted relative risk) היה 1.45 עבור נשים, שהוסיפו 25 ק”ג או יותר מאז גיל 18, ו-1.18 עבור נשים, שהוסיפו 10 ק”ג או יותר לאחר מנופאוזה.

בקרב נשים, שאיבדו 10 ק”ג לפחות לפני מנופאוזה, ה-RR היה 0.84, בעוד שה-RR היה 0.77 בקרב נשים, שאיבדו 10 ק”ג לפחות לאחר מנופאוזה. עבור נשים, ששמרו על איבוד המשקל שלהן לאחר המנופאוזה ה-RR היה 0.43.

עבור כל הקטגוריות, ה-RR היה גבוה יותר בקרב נשים, שלא הפסיקו להשתמש בהורמונים פוסט מנופאוזלים.

בגלל שנשים מועטות ירדו במשקל לאחר מנופאוזה, נשים צריכות להימנע מעליה במשקל במהלך החיים הבוגרים מאשר להסתמך על ירידה במשקל לאחר מנופאוזה בכדי להוריד את הסיכון שלהן לסרטן שד.

JAMA 2006;296:193-201

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן