פרופ’ סיריס, מתוך כנס גיל המעבר: להמשיך לטפל בסידן, מרבית השברים המתרחשים במציאות הם של נשים אוסטיאופניות…

נושא שעלה בכנס גיל המעבר שהתקיים בשרתון סיטי טאואר ב-16/3 היו אוסטיאופניה.

אנו שמחים להביא כאן ב”שידור חי” את הרצאתה של פרופ’ סיריס.

פרופ’ סיריס, אחת המובילות בעולם בתחום המחקר והטיפול של אוסטיאופורוזיס, ויהודיה חמה המנצלת כל הזדמנות לבקר בישראל, הציגה תמונת מצב עדכנית, וגישה מעניינת לאיבחון וטיפול באוסטיאופניה.

בסופו של דבר, כך הסבירה, מדובר בניהול סיכונים, מניעה וכלכלת בריאות.

הנתון המפתיע שעלה בהרצאתה היה שמרבית השברים מתרחשים אצל נשים פוסמנאפוזליות המוגדרות כבעלות סיכון נמוך יחסית, או אוסטיאופניות. עם זאת, מס’ הנשים שיש לטפל בהם כדי למנוע שבר אחד, גדול יותר בקבוצה זו מאשר בקבוצת הנשים האוסטיאופורטיות.

הגישה שמציעה פרופ’ סיריס היא בניית אלגורתים המודד סיכון (בדומה למה שנעשה בהערכת סיכון למחלות לב) וקביעת קריטריון של התחלת טיפול תרופתי מונע, ע”פ רמת הסיכון שהמערכת קובעת, שהיא עם יחס עלות/תועלת מספיק טוב.

לשאלת כתבנו, לאחר ההרצאה, הסבירה פרופ’ סיריס שהמדד המקובל כיום בעולם המערבי בהקשר זה הוא יחס עלות/QUALY (עלות נדרשת להוספת שנת חיים אחת באיכות חיים תקינה) נמוך מ-35,000 $. אם למשל ימצא שאישה הנמצאת בסיכון לשבר של 8% תטופל בטיפול מונע והפחתת הסיכון תסתכם בעלות/QUALY מתחת ל-35,000 $ אזי יש מקום לכלול באותה מדינה את הטיפול המונע בקבוצת נשים זו במסגרת הביטוח הרפואי או ה”סל”. 

ראוי לציין גם שפרופ’ סיריס ביקרה את המאמר שהופיע לאחרונה ב-NEJM לפיו לא היה בצריכת סידן וויטמין D תועלת בנשים, כשהיא מסבירה שהמחקר נעשה בקרב נשים שממילא צרכו כמות תקינה של סידן, ולכן לתוספת הסידן לא הייתה משמעות.
פרופ’ סיריל הסבירה בהרצאתה שלכל אישה מנופאוזלית המינימום שהרופאים יכולים לעשות זה להמליץ על צריכה יומית של 1200 מ”ג סידן ו-800-1000 יחידות בינ”ל של ויטמין D .

סיקור ההרצאה בחסות :

במקרה של בעייה בהאזנה/צפייה בהרצאה לחצו כאן למידע טכני או פנו אלינו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן