הגבלה קלורית מאטה הזדקנות קרדיווסקולרית (J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי היצמדות לדיאטה עם הגבלת קלוריות משפרת לאורך זמן את ההדרדרות בתפקוד דיאסטולי הקשורה בגיל, באנשים בריאים, שאינם סובלים מהשמנת יתר.

נראה כי ההשפעה הספציפית על הלב של הגבלה קלורית מתווכת ע”י הורדת לחץ דם, דלקת סיסטמית ופיברוזיס של שריר הלב.

חשיבות המחקר נעוצה בכך שזהו המחקר הראשון באדם הרומז לאפשרות שהגבלה קלורית עשויה להאט את ההזדקנות. בעבר הוכח כי הגבלה קלורית מאטה את תהליך ההזדקנות ומעלה את אורך החיים ביונקים קטנים.

החוקרים מדדו את מדדי הדלקת ב-25 בוגרים בריאים שעברו דיאטה מאוזנת תזונתית, עם הגבלה קלורית, לתקופה של 6.5 שנים. את התוצאות השוו ל-25 ביקורות.

ההגבלה הקלורית כללה 1,671 קילוקלוריות ליום שהורכבו מ-23% חלבון, 49% פחמימות מורכבות ו-28% שומן (כולל 6% שומן רווי). הדיאטה בקבוצת הביקורת כללה 2,445 קילוקלוריות ביום, שהורכבו 17% חלבון, 52% פחמימות ו-31% שומן (11% שומן רווי).

דיאטה עם הגבלה קלורית כללה לפחות 100% מהצריכה היומית המומלצת של כל אבות המזון, וכמות המלח היתה נמוכה בהשוואה לדיאטה של הביקורות.

במהלך תקופת המחקר, ממוצע BMI של הנבדקים בקבוצת ההגבלה הקלורית ירד מ-23.9 ל-19.7, אעפ”י שמשקלם היה יציב למשך חצי שנה לפחות בזמן ההערכה הקרדיאלית. אף אחד מהמשתתפים לא ביצע פעילות נמרצת של יותר מ-20 דקות פעמיים בשבוע.

לדברי החוקרים, ליבם של נבדקים שמילאו אחר ההגבלה הקלורית אך בצורת תזונה אופטימלית, היה צעיר יותר, במונחים של תפקוד דיאסטולי, שהוא מדד מקובל להזדקנות פרימרית, מאחר שבלא תלות במחלה, ככל שמזדקנים התפקודי הדיאסטולי יורד יותר ויותר.

מדדים לתפקוד דיאסטולי היה טובים יותר באופן משמעותי בקבוצת המשתתפים בדיאטה עם הגבלה קלורית, בהשוואה לביקורות. לדוגמא, מדד המילוי המוקדם היה 0.72, לעומת 0.65, בהתאמה. שיר גל E לשיא גל A היה 1.61, לעומת 1.24.

כצפוי, לא היה כל הבדל בתפקוד הסיסטולי בין הקבוצות.

לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי הממוצע היה נמוך משמעותית בקבוצת ההגבלה הקלורית (102/61, לעומת 131/83 מ”מ כספית), כמו גם רמות מדדי הדלקת C-Reactive Protein, TNF-alpha ו-TGF-Beta1.

החוקרים מתכננים להמשיך ולעקוב אחר המשתתפים במחקר, כדי לבחון אם חל עיכוב במרקרים אחרים להזדקנות ולקבוע את ההשלכות על הבריאות ותהליכי ההזדקנות.

במאמר מערכת נכתב כי למרות שלא מצפים שרבים יאמצו את דיאטה הגבלה קלורית כזו, הערך של המחקר הוא בכך שמצביע על מנגנון אפשרי להסבר תהליך ההזדקנות, ולכן ניתן לשנותו.

J Am Coll Cardiol. 2006;47:398-404

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן