כמנגינה לאוזניי- על ההשפעות הבריאותיות של מוזיקה / עפרה מהודר

כמנגינה לאוזניי- על ההשפעות הבריאותיות של מוזיקה 

עפרה מהודר MSc

מכבי טבעי

אם עד היום אהבתם לשמוע מוזיקה כי “זה נעים”, הנה כמה סיבות רפואיות מבוססות:


  • מוזיקה מועילה למערכת הלב וכלי הדם. חוקרים השוו תגובות של אנשים לאחר התקף לב שהושמעה להם מוזיקה רגועה בסביבה שקטה, לאנשים שרק שהו בסביבה שקטה בלי מוזיקה ולכאלה שקיבלו טיפול רגיל. אצל האנשים ששמעו מוזיקה ירד קצב הלב, וקצב נשימה וכמות החמצן ללב היו גבוהים באופן משמעותי (Journal of Behavioral Medicine 2000; 23: 207-28) . מוזיקה מרגיעה אף הפחיתה כאב וחרדה בשלב המנוחה שלאחר ניתוח לב פתוח (Pain 2004; 112: 197-203).


  • בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה בלתי נעימה לאיתור סרטן המעי הגס, ולכן נהוג להשתמש במהלכה בחומרי אלחוש. ניתן לאפשר למטופל לשלוט בכמות של חומר הטשטוש על ידי לחיצה על כפתור המחובר לעירוי. מסתבר שכאשר מאפשרים למטופלים לשמוע מוזיקה מרגיעה באוזניות, נדרש מינון נמוך יותר של חומרי אלחוש (Gastrointestinal Endoscopy 2002; 55: 33-6). אפילו בניתוח של ממש, בהשמעת מוזיקה נדרש מינון מופחת של חומר הרדמה מקומית (Anesthesia and Analgesia 2001; 93: 912-6). 


  • לעתים קרובות משתמשים בתרפיה במוזיקה לטיפול במחלות נפש קשות כגון סכיזורפניה. על מנת להעריך את יעילות השיטה, סוכמו תוצאות של מספר מחקרים בנושא. מסקנת החוקרים הייתה שהוספת תרפיה במוזיקה לטיפול הסטנדרטי (תרופתי ו/ואו פסיכולוגי) עוזרת לשיפור מצבם הכללי של חולי סכיזופרניה. אם הם מקבלים מספיק פגישות כאלה, גם מצבם הנפשי והתפקודי משתפר (Cochrane 2005; CD004025).


  • בחולים סופניים, מוזיקה מקלה הבעת רגשות ותקשורת, מעודדת העלאת הרהורים וסקירת חיים וכך עוזרת להביא את החולים למצב שבו “הייאוש יותר נוח” (American Journal of Hospice and Palliative Care 2004; 255-60).

איך זה קורה?

כמו הרבה תופעות מסתוריות, התשובה טמונה כנראה במוח. נראה שיש קשר בין מיומנות המוח בעיבוד שפה לבין זו של עיבוד מוחי של מוזיקה, כאשר המיקצב במוזיקה מקביל לתחביר בשפה (Nature Neuroscience 2003; 6: 674-81). יתר על כן, מוזיקה כנראה מפעילה אזורים עמוקים במוח הקשורים לרגש, שאליהם קשה להגיע באמצעות מלים (Annals of the New York Academy of Science 2003; 999: 4-14).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

מקור: Ophthalmology
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|15/11/2026

המסר המרכזי של המחבר הוא שהנושא חשוב אך נדיר, ושהנתונים הקיימים עדיין אינם מספיקים כדי להסיק מסקנות טיפוליות חזקות

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

מקור: Ann Emerg Med
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

מחקר רטרוספקטיבי בשני מחלקות מיון ב-NYU ניתח 622,171 הוראות תרופתיות של 308 קלינאים. רוקחים התערבו ב־1.5% מההוראות, והסיכוי להתערבות עלה בכ־4% על כל שעה נוספת במשמרת. הממצא עקבי בקרב רופאים בכירים, מתמחים ועוזרי רופא, ביום ובלילה, ומרמז על עייפות החלטות

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

מקור: Lancet Rheumatol
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

ניסוי שלב 2A אקראי, כפול־סמיות, ב־63 מבוגרים עם פיברומיאלגיה קשה. חוסם ה־FcRn רוזנוליקסיזומאב הוריד את רמת ה־IgG בכ־60%, ושיפר את מדד הפגיעה התפקודית של הכאב ואת מדד FIQR, אך ללא מובהקות דו־צדדית וללא שיפור בעוצמת הכאב או בעייפות. מסקנת החוקרים: אין יעילות רחבה

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן