האם אנו נותנים יותר מדי ברזל לחולים עם אנמיה?/דר’ אפריים רימון

אנו שמחים להציג כאן סקירת מאמר מקורי מאת ד”ר רימון ושותפיו אשר זכה לבמה מכובדת ביותר והתפרסם בימים אלה ב-  American J of Medicine .

ברכות לד”ר רימון ולצוות המחקר !

אנמיה סימפטומטית יכולה לגרום לעייפות, לירידה בתפקוד, לקוצר נשימה, להחמרה בתעוקת החזה ועוד. הטיפול המקובל הוא על ידי תכשירי ברזל. ברם, כל תכשירי הברזל גורמים לתופעות לוואי במערכת העיכול ובעיקר לבחילות והקאות, עצירות או שלשול, כאב בטן וצואה כהה. בשנים האחרונות גם ישנם רמזים ממחקרים רבים לנזק שעלול להגרם עקב עודף ברזל (בתור גורם מחמצן). למשל נמצא קשר (אם כי לא בכל המחקרים) להחמרה במחלת כלי דם טרשתית, וזה מסביר מדוע נשים לפני גיל המעבר מוגנות יחסית ממחלות לב מפני שהן במצב של חוסר ברזל מתמיד עקב איבוד דם במחזור. ידוע גם הנזק לכבד (בעיקר בהמוכרומטוזיס אך כנראה גם במחלות כבד כרוניות אחרות), וכן יש עבודת המראות על קשר בין מחסני ברזל מלאים לבין הארעות של סוכרת, שאת של המעי הגס, מחלות תנועה (למשל פרקינסון( וייתכן גם דמנציה.

מינון הברזל המומלץ היום הוא בין 100 ל- 150 מ”ג ליום והוא ניתן כנראה על סמך בדיקת ספיגתו באנשים בריאים. ברם, מערכת העיכול יודעת לווסת את ספיגת הברזל באופן מרשים, כך שבעודף ברזל, הוא כמעט ולא נספג (בערך 1% ספיגה) ואילו בחוסר ברזל יעילות ספיגתו מגיעה לכ- 50%.

במחקר הבא נלקחו שלוש קבוצות של חולים זקנים מעל גיל 80 שנה, עם אנמיה של חוסר ברזל. 30 מהם קיבלו ברזל במינון במקובל של 150 מ”ג ליום, 30 קיבלו 50 מ”ג ליום וה- 30 האחרונים קיבלו 15 מ”ג ליום. למרבה ההפתעה, נמצא כי ספיגת הברזל לא הייתה שונה בין המינונים השונים. במעקב במשך חודשיים נמצאה עלייה ברמת המוגלובין ופריטין ובכל שלוש הקבוצות, ללא הבדל בקצב. מבחינת תופעות הלוואי, בחילות, הקאות כאב בטן או עצירות נמצאו כמעט בכל החולים שקיבלו מינון רגיל שלברזל וכמעט שלא נמצאו באלו עם המינון הנמוך מאד. גם צואה שחורה נמצאה כמעט אך ורק באלו שקיבלו מינון רגיל.

מחקר דומה נערך לגבי נשים בהריון עם מינון של 20 מ”ג ברזל ונמצאו תוצאות דומות. נותר לבדוק נכונות ממצאים אלו בצעירים ובילדים.

לסיכום: מחקר זה מראה לנו שאפשר לשנות טיפול מסורתי ותיק של טיפול בברזל, תוך הפחתה בתופעות הלוואי וללא ירידה ביעילות הטיפול, ללא תוספת עלות (אלא אולי להיפך).

למאמר


Am J Med 2005;118:1142-1147

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

מקור: Ophthalmology
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|15/11/2026

המסר המרכזי של המחבר הוא שהנושא חשוב אך נדיר, ושהנתונים הקיימים עדיין אינם מספיקים כדי להסיק מסקנות טיפוליות חזקות

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

מקור: Ann Emerg Med
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

מחקר רטרוספקטיבי בשני מחלקות מיון ב-NYU ניתח 622,171 הוראות תרופתיות של 308 קלינאים. רוקחים התערבו ב־1.5% מההוראות, והסיכוי להתערבות עלה בכ־4% על כל שעה נוספת במשמרת. הממצא עקבי בקרב רופאים בכירים, מתמחים ועוזרי רופא, ביום ובלילה, ומרמז על עייפות החלטות

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

מקור: Lancet Rheumatol
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

ניסוי שלב 2A אקראי, כפול־סמיות, ב־63 מבוגרים עם פיברומיאלגיה קשה. חוסם ה־FcRn רוזנוליקסיזומאב הוריד את רמת ה־IgG בכ־60%, ושיפר את מדד הפגיעה התפקודית של הכאב ואת מדד FIQR, אך ללא מובהקות דו־צדדית וללא שיפור בעוצמת הכאב או בעייפות. מסקנת החוקרים: אין יעילות רחבה

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן