זיהומים בדרכי השתן נפוצים עד מאוד ומהווים חלק נכבד מהפניות לרופא הראשוני.
אי הנוחות הכרוכה בצריבה ובתכיפות במתן שתן, מביאים ללחץ רב המופעל על הרופא למציאת פיתרון לבעיה.אולם, לא תמיד כאשר קיימים תסמינים אלה, מצליחים לגדל חיידק בתרבית השתן.
בדיקת שתן מדוקדקת יותר של הלוקות בתסמיני דלקת בדרכי השתן, מגלה לעיתים צמיחה של חיידקים במספר נמוך יותר מסף הגילוי המקובל.
ניתן לבדוק הימצאות ניטריטים (Nitrites) וכדוריות דם לבנות בשתן באמצעות מקלון הנקרא גם דיפסטיק. בדיקה זאת משמשת בכדי לנבא את הסיכוי לצמיחת חיידק בתרבית שתן הנלקחת מאמצע הזרם, ובכך מאפשרת להחליט על טיפול אנטיביוטי עוד בטרם התקבלה תוצאת התרבית.
למציאת ניטריטים וכדוריות לבנות בשתן עכור, ערך מנבא חיובי של 66% וערך מנבא שלילי של 80 עד 100%. כלומר, אם בדיקת הדיפסטיק חיובית, בשתיים משלוש תרביות יצמח חיידק ואם הבדיקה שלילית, רוב הסיכויים שלא יצמח חיידק בתרבית.
מקובל שבמקרים בהם בדיקת הדיפסטיק חיובית, יש להתחיל טיפול אנטיביוטי, אך כיצד יש לטפל בלוקה בתסמיני דלקת דרכי השתן ללא כל ממצא חולני בבדיקת הדיפסטיק? הדעות במקרה זה חלוקות ויש הממליצים על טיפול אנטיביוטי על סמך התסמינים לבדם ויש כאלה הדוגלים בהימנעות מטיפול במקרים אלו.
מחקר זה אם כן, נערך בכדי לענות על שאלה זאת. מחקר פרוספקטיבי אקראי וכפול סמיות זה, השווה טיפול בטרימטופרים (Trimethoprim) מול פלציבו למשך שלושה ימים, בלוקים בתסמיני דלקת דרכי שתן פשוטה, ללא כל ממצא בבדיקת הדיפסטיק.
במחקר השתתפו כ-60 נשים בין גיל 16 ל-50 המתגוררות בניו זילנד, ולהן צריבה ותכיפות במתן שתן אך ללא ממצא חולני בבדיקת הדיפסטיק. דלקת דרכי שתן מסובכת לא נבדקה במחקר זה.
מדידת השפעת הטיפול היתה באמצעות יומני תסמינים שניהלו המשתתפות במחקר המתארים את התסמינים השונים בכל יום ובאמצעות שיחת טלפון מובנית שנערכה לאחר 7 ימים. התוצאה הקלינית העיקרית שנבדקה היתה החלמה של הצריבה לאחר 3 ולאחר 7 ימים וזמן חציוני עד להחלמה.
זמן ההחלמה מצריבה במתן שתן היה 3 ימים בקבוצה המטופלת בטרימטופרים וארוכה ביומיים נוספים בקרב המטופלות בפלציבו. לאחר 3 ימים של טיפול, רק רבע מהנשים שטופלו בטרימטופרים, עדיין חשו צריבה ואילו בקבוצת הפלציבו, שלושת רבעי הנשים עדיין סבלו מצריבה לאחר שלושה ימי טיפול.
ההבדלים הללו בתועלת מהטיפול בהשוואה לפלציבו נשמרו למשך כל 7 ימי הטיפול אשר בסופו, רק עשירית מהמטופלות בטרימטופרים סבלו מצריבה וכ-40% ממקבלות הפלציבו עדיין לקו בצריבה לאחר 7 ימים של טיפול.
ה-NNT, או Number needed to treat של טיפול זה הוא 4, כלומר יש לטפל ב-4 נשים עם תסמיני דלקת בדרכי שתן וללא ממצא בבדיקת הדיפסטיק כדי שאחת תפיק תועלת נוספת מטיפול זה. (הערת המערכת: NNT של 4 נחשב כיחס המעיד על יעילות גבוהה) גם המשך החציוני של התסמינים הנלוים כמו תחושת חום וצמרמורת, פחת בקבוצת הטיפול ב-4 ימים בהשוואה לקבוצת הפלציבו.
אם כך, בהשוואה לפציבו, הטיפול האנטיביוטי קיצר באופן ניכר את משך התסמינים.
תוצאה זו מרמזת לקיום גורם זיהומי נסתר, חיידקי או אחר הגורם לתסמיני דלקת בדרכי השתן אך אינו מתגלה בבדיקת הדיפ סטיק או בתרבית שתן.
ההחלמה מתסמיני החום והצמרמורת אשר בד”כ מלווים זיהומים, מעידה גם היא על כך שהתסמינים נגרמים מזיהום ואין מדובר בתסמונת השופכה, Urethral Syndrome, אותה אבחנה הנקבעת לאחר שלילת אבחנות אחרות.הסבר אפשרי אחר הוא שלטרימטופרים השפעה טיפולית אחרת מאשר היותה קוטלת חיידקים.
ההשלכות של מחקר זה יהפכו מעשיות רק לאחר חזרה על תוצאות אלו במחקרים גדולים יותר. אך אם ממצאים אלו יאושרו, אזי לא יהיה צורך בבדיקת הדיפסטיק וניתן יהיה להתחיל טיפול באנטיביוטיקה, כבר לאחר זיהוי התסמינים.
חסרונות שיטה זו , כמובן, כוללות עליה באירועי תופעות הלוואי לטיפול, בשל השימוש הנרחב יותר באנטיביוטיקה, כמו גם הגברת הלחץ האנטיביוטי המביא לפיתוח עמידות של חיידקים. ועל כן, מוטל עלינו להמשיך ולחפש שיטות מדויקות יותר כדי לקבוע את הצורך בטיפול אנטיביוטי.
Response to antibiotics of women with symptoms of urinary tract infection but negative dipstick urine test results: double blind randomised controlled trial, Dee Richards, BMJ 2005;331:143 (16 July), doi:10.1136
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!