לחץ הדופק מושפע יותר מאפקט החלוק הלבן מאשר לחץ-הדם הסיסטולי (Am J Hypertens)

על-פי מחקר חדש השפעת “השפעת החלוק הלבן” על מדידות לחץ הדופק רבה יותר מהשפעתו על לחץ הדם הסיסטולי.

החוקרים כותבים כי הם הדגימו בעבר שלחץ הדופק האמבולטורי איננו תלוי באופן יחסי בירידת לחץ הדם (BP) במהלך השינה ולכן קשור בהשפעה נוירוגנית. מאידך, הם מוסיפים, השפעות “החלוק הלבן” על לחץ הדם נחשבות מעורבות באקטיבציה הנוירוגנית.

החוקרים חישבו את ההבדלים האחוזיים בלחץ הדם הסיסטולי ובלחץ הדופק בזמן ערות בקרב 688 נבדקים רצופים.

23% מהנבדקים סובלים מיתר לחץ-דם מבוקר, 45% מהם סובלים מיתר לחץ-דם שאיננו מבוקר, ב-8% מהם נמצאו ערכי לחץ-דם תקינים, וב-4% נמצא יתר לחץ דם מבודד במרפאה. בכל החוקרים נערך ניטור לאורך 24 שעות אחר לחץ-הדם האמבולטורי.

קשר משמעותי נמצא בין לחץ הדופק ובין ה-SBP (ערך r = 0.82 במדידות במרפאה, ערך p < 0.00001, וערך r = 0.71 בניטור בזמן ערות, ערך p < 0.00001). החוקרים מדווחים כי נצפתה השפעת “חלוק לבן” רבה יותר על לחץ הדופק (8.3%) מאשר על ה-SBP (כ-5.2%). תופעה זו נצפתה בכל תתי-הקבוצות פרט לקבוצת הנבדקים שבהם נמצאו ערכי לחץ-דם תקינים.

באופן ייחודי, כותבים החוקרים, עוצמת השפעת “החלוק הלבן” על לחץ הדופק היתה גדולה ביותר בהשוואה להשפעה על ה-SBP בנבדקים הסובלים מיתר לחץ-דם מטופל, מיתר לחץ-דם שאיננו מטופל, מלחץ דם מבודד במרפאה, בנבדקים צעירים הסובלים מיתר לחץ דם, בנבדקים מבוגרים יותר, ובנבדקים הסובלים מסוכרת.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה עשויים להעשיר את הבנתנו אודות התפקיד הפרוגנוסטי של לחץ הדופק ואודות המנגנונים המובילים להופעת אפקט “החלוק הלבן”.

Am J Hypertens 2004;17:535-539

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן