פעילות גופנית חשובה יותר מאשר צריכת הסידן לבניית העצם במתבגרים

ממחקר חדש עולה שפעילות גופנית משפיעה יותר מאשר צריכת הסידן בקביעת החוזק ומסת העצם בנשים צעירות.

המחקר בדק את הקשר בין צריכת סידן, נטילת גלולות למניעת הריון ופעילות גופנית לבין הגעה לשיא של מסת העצם ולחוזק העצם בזמן כיפוף בנשים צעירות. החוקרים ציינו שהעמידות של העצם בפני כוחות כיפוף וסיבוב (“bone bending and torsion strength“) הינם מדד טוב יותר לחוזק העצם מאשר צפיפות המינרלים שבה.

ממחקרים קודמים ידוע שמרבית המסה של העצם נבנית בין גיל 13 ל-15 ואח”כ המסה אובדת בהדרגה בעשורים הבאים, ולכן לדברי החוקרים, השגת מסה אופטימלית בגיל ההתבגרות עשויה להגן בפני התפתחות אוסטאופורוזיס בעתיד.

במחקר נטלו חלק 80 נשים שהשתתפו במחקר רחב יותר אשר החל לעקוב ב-1990 אחרי 112 נערות לבנות בגיל תיכון בפנסילבניה. המשתתפות עברו בדיקת dual X-ray absorptiometry (DXA) להערכת צפיפות העצמות בגוף ועצם הירך בפרט, פעם בשנה. מתוך הבדיקות הללו חישבו החוקרים באמצעות תוכנה חדשה מדדים שונים של חוזק ושל המבנה הגאומטרי של העצם. כמו כן נאסף מידע לגבי הדיאטה של הנערות כולל צריכת הסידן שלהן ולגבי שימוש בגלולות למניעת הריון ופעילות גופנית שהן ביצעו.

החוקרים לא מצאו קשר בין צריכת הסידן היומית הממוצעת לבין העליה במסת עצם הירך בין הגילאים 12 ל-22. לא נצפה הבדל בין נשים שנטלו גלולות למניעת הריון לכאלו שלא מבחינת צפיפות המינרלים בעצם הירך ובעצמות הגוף.

לעומת זאת, מצאו החוקרים שפעילות ספורטיבית במתבגרות היתה אחראית לשינוי של 16%-22% בצפיפות עצם הירך ובחוזקה.

מסקנת החוקרים היתה לכן שצריכת סידן מוגברת (מעל 500 מ”ג ליום) בגיל ההתבגרות אינה מביאה לשינוי בעל חשיבות קלינית במסת העצם.

SOURCE: Penn State

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן