שוקולד מריר משפר את תיפקוד האנדותל במבוגרים בריאים (J Am Coll Nutr)

תוצאות מחקר אקראי, כפול-סמיות, ומבוקר על-ידי פלצבו שפורסמו לאחרונה מעידות כי צריכת שוקולד מריר עשיר ב-Flavonoid משפרת את תיפקוד האנדותל וקשורה בעליה בריכוזי ה-epicatechin בפלסמה, במבוגרים בריאים.

החוקרים כותבים כי שוקולד מריר המיוצר מצמח ה-Theobroma cacao מהווה מקור עשיר ב-flavonoids, וכי ל-flavonoids שמקורם בקקאו השפעות מגוננות על הלב, הכוללות תכונות אנטי-אוקסידנטיות, עיכוב פעילות של טסיות דם, והפעלה של ה-nitric oxide synthase באנדותל.

במסגרת המחקר, חילקו החוקרים באקראי את המתנדבים הבריאים שהשתתפו לצריכה יומית של 46 גר’ שוקולד מריר עשיר ב-flavonoid ( קבוצה בת 11 נבדקים) או לצריכה יומית של שוקולד מריר בעל תכולת flavonoid דלה ( קבוצה בת 10 נבדקים). יכולת העורק הברכיאלי להתרחב לאחר לחיצה באמצעות שרוולית למשך 5 דקות נמדדה באמצעות אולטרא-סאונד בזמן תחילת הניסוי וכעבור שבועיים. ההרחבה תלוית הזרימה (FMD) של העורק הברכיאלי המגיב בהתאמה טובה לתגובת העורקים הקורונרים נקבעה כשינוי השיא בקוטר הכלי מזמן תחילת הניסוי.

ההבדל הממוצע בערך ה-FMD מזמן תחילת הניסוי השתנה משמעותית בקבוצה שצרכה שוקולד עשיר ב-flavonoid, בהשוואה לקבוצה שצרכה שוקולד דל flavonoid  ( ערך P = .02). בעוד הירידה הממוצעת ב-FMD בקבוצה שצרכה שוקולד דל flavonoid לא היתה משמעותית (P = .17), העליה הממוצעת בערך ה-FMD בקבוצה שצרכה שוקולד עשיר ב-flavonoid היתה כמעט משמעותית  (P = .05).

אחד החוקרים מסביר כי השיפור בתיפקוד האנדותל (יכולת העורק להתרחב) הוא אינדיקטיבי לשיפור בריאות כלי הדם ולסיכון נמוך ללקות במחלת לב. הוא מפרט כי בעורקים היכולים להתרחב יותר יש זרימת דם מוגברת, דבר החשוב במיוחד ללב.

Epicatechin נצפו ברמות גבוהות בדם. מדידות ריכוזם בפלסמה כעבור שבועיים הראו עליה משמעותית ביחס למדידות מתחילת הניסוי בקבוצה שצרכה שוקולד עשיר ב-flavonoid, אך לא בקבוצה שצרכה שוקולד דל flavonoid, שם נראתה ירידה קטנה ברמתם (25.6-204.4nmol/L; ערך P < .001, ו- 17.9-17.5nmol/L; ערך P = .99, בהתאמה).

החוקרים מסבירים כי התרחבות תלוית-זרימה בעורק הברכיאלי מהווה תיפקוד תלוי אנדותל הקשור בשחרור NO וככל הנראה גם prostanoids המיוצרים באנדותל. הם מוסיפים כי יתכן שריכוזי ה-epicatechin המוגבהים בפלסמה בקבוצה שצרכה רמות גבוהות של flavonoid  העלו את רמת הואזו-דילטורים המיוצרים באנדותל ושיפרו את תיפקוד האנדותל.

לא נמצאו שינויים במרקרים ביולוגיים של אנטי-אוקסידנטים, דחק אוקסידטיבי, פרופיל השומנים, לחץ הדם, משקל הגוף, או ה-BMI.

החוקרים מציינים כי יתכן שה-flavonoids מהווים מרקר של אלמנטים פעילים ביולוגית המצויים בשוקולד, וכי ניתן לבדוק את האפשרות הזו באמצעות מתן flavonoids נקיים.

לטענת החוקרים, הממצאים מעידים על השפעה אפשרית מגוננת על הלב של שוקולד עשיר ב-flavonoid שאיננה תלויה במדידות הדחק האוקסדטיבי ופרופיל השומנים, ויש לבצע מחקרים גדולים יותר, לטווח הארוך במקורות מזון עשירים ב-flavonoids כגון שוקולד.  

J Am Coll Nutr. 2004;23:197-204

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן