מתן חלבון מעודד Erythropoiesis מעכב התדרדרות בתיפקודי כליות

מחקר שהוצג לאחרונה מוצא כי טיפול במחלת כליות כרונית באמצעות EPSs, חלבונים מעודדי erythropoiesis, דוחה משמעותית את ההתדרדרות הבלתי-נמנעת בתפקוד הכליות. הטיפול נמצא יעיל במידה זהה בחולים בעלי מחלת כליות מתונה (שלב 3) או חריפה (שלב 4).

החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של הגליונות הרפואיים של חולים הסובלים ממחלת כליות בשלבים 3 או 4 ב-3 מרכזים רפואיים. במחקר נכללו רק נבדקים שנמצאו עבורם מדידות הקראטינין בסרום בזמן של לפחות 6 חודשים לפני ואחרי תחילת הטיפול באמצעות EPS.

ירידה בתפקוד הכליות בין 2 זמני המדידה הוערכב כשיפוע של עקומה 1 (קראטינין 1 – קראטינין 2). מדד זה מראה ירידה לינארית עם הזמן ברוב החולים במחלת כליות.

במחקר השתתפו 71 חולים בשלב 3 ו-51 חולים בשלב 4. אנמיה בשלב 1 (המוגלובין בערכים של 10.0-11.9g/dL) נמצאה ב-38% מהחולים במחלת כליות בשלב 3 וב-43.1% מהחולים במחלת כליות בשלב 4, עם מספרים דומים של חולים שבהם נמצאה אנמיה בשלב 2 (המוגלובין בערכים של 8.0-9.9g/dL). אולם, 21.1% מהחולים במחלת כליות בשלב 3 ו-5.9% מהחולים בשלב 4 לא נמצאו אנמיים בזמן התחלת הטיפול ב-EPS.

החוקרים לא ערכו אנליזה מפרידה עבור תת-קבוצה זו, אך דיון במחקר אחר מעלה את האפשרות שלטיפול ב-EPSs השפעות חיוביות בלתי-תלויות בהשפעותיו על רמות ההמוגלובין.

אנליזה של התוצאות בכלל החולים מראה כי בחולים בשלב 3 שיפוע העקומה המודדת את האנברסיה של תפקוד הכליות לאורך הזמן היה 0.0981mg/dL/year- לפני טיפול ב-EPS, ו- 0.0691mg/dL/year- אחרי הטיפול. כלומר, תפקוד הכליות התדרדר לאט יותר לאחר תחילת הטיפול ב-EPS. עבור חולים בשלב 4 של המחלה הערכים היו  0.0899mg/dL/year- ו- 0.0416mg/dL/year-.

ערכי המשתנים המודדים התדרדרות שנמצאו בחולים בשלב 5 של המחלה מעידים כי טיפולי דיאליזה ידרשו בממוצע של 7.4 חודשים; אחרי הטיפול הזמן המשוער לדיאליזה היה 16.1 חודשים. שינוי ערכי המשתנים היה משמעותי סטטיסטית בשתי הקבוצות אך ההבדלים בקרב הקבוצות לא נמצאו משמעותיים.

החוקרים מציינים כי התוצאות עקביות לממצאי מחקרים קודמים שהראו כי טיפולי EPS מאיטים את ההתדרדרות בתפקודי הכליות ומאריכים את משך הזמן עד לטיפולי הדיאליזה.

אחד החוקרים מסביר כי מעט מאוד מחקרים כאלו נעשו בעבר, ולכן מטרתם היתה להביא את העדויות המצויות בשטח.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן