שחרור מבוקר של oxycodone מפחית את צריכת משככי כאבים אופיאואידים בחולות סרטן שד לאחר ניתוח (Curr Med Res Opin)

מחקר חדש מוצא כי שחרור מבוקר של oxycodone, CRO, במהלך 12 שעות, לאחר ניתוח בחולות סרטן שד, מפחית במחצית את הדרישה למתן תוך-ורידי משככי כאבים אופייטים המבוקרת על-ידי החולה (PCA) ומייצר תופעות לוואי מינימליות.

מחקרים מעלים כי מתן CRO במינון של 10 מ”ג, בהכנה אופיאואידית חדשה בצורת טבליה, יעיל במניעת כאבים לאחר הניתוח בחולות שעברו ניתוח של ה-anterior cruciate ligament וניתוח ambulatory laparoscopic tubal ligation. 

החוקרים ערכו מחקר אקראי מבוקר באמצעות פלצבו לקביעת יעילות שיכוך הכאבים של מתן CRO במינון של 20 מ”ג בלוח-זמנים של 12 שעות לטיפול בכאבים המופיעים לאחר הניתוח בקרב 40 חולות סרטן שד בסטטוס ASA בדרגות I-III שעברו ניתוח.

כל החולות קיבלו טיפול מקדים במתן אורלי של midazolam במינון של 7.5 מ”ג וקיבלו הרדמה כללית באמצעות remifentanil ו-propofol לפני הניתוח. קבוצת המחקר טופלה באמצעות טבלית CRO אחת במינון של 20 מ”ג יחד שניתנה עם הטיפול המקדים וטבליה נוספת שניתנה כעבור 12 שעות. קבוצת הפלצבו קיבלה טבליות פלצבו באותו לוח זמנים. לכל החולות התאפשר מתן עצמי של טיפול אופיאואידי באמצעות מכשיר PCA תוך-ורידי.   

בהשואה לקבוצה שקיבלה פלצבו נמצא השטח תחת העקומה עבור צריכת האופיאואידים ב-IV PCA קטן משמעותית בקבוצה שטופלה באמצעות CRO (ערך P=.01). יתרה מכך, קבוצת ה-CRO צרכה פחות תרופות אופיאואידיות לאחר הניתוח כעבור 4 שעות (P = .036),  כעבור 16 שעות  (P = .01), וכעבור 24 שעות (P = .005), ודרשה מנת העמסה אופיאואידית תוך-ורידית קטנה יותר (P < .001).

בנוסף, נמצא כי השטח מתחת לעקומה עבור תוצאות ה-VAS בזמן מנוחה היה קטן משמעותית בקבוצת ה-CRO ביחס לקבוצת הפלצבו (P = .05), כמו גם כעבור 16 שעות (P = .04), וכעבור 24 שעות (P = .03) מזמן הניתוח. השטח שמתחת לעקומה עבור רמת כאב בזמן תנועה (P = .103) ועבור איכות שיכוך הכאבים (P = .139), ועבור הופעת בחילות (P = .34) לא נמצא שונה משמעותית בין הקבוצות.

אף אחת מהחולות לא הראתה סימני בלבול, חרדה, דיכוי נשימה, גרד, יתר/חסר לחץ-דם עורקי, bradycardia או tachycardia.

החוקרים מסכמים כי מתן CRO במינון של 20 מ”ג יעיל בטיפול בכאבים המופיעים בעקבות ניתוח סרטן שד והוא כרוך בתופעות לוואי קלות בלבד. הם מוסיפים כי מחקרים עתידיים יהיו הכרחיים בכדי לקבוע האם מינון גבוה יותר או שילוב הטיפול עם NSAID עשויים להפחית את הצורך במשככי כאבים לאחר הניתוח.

Curr Med Res Opin 2004;20:199-202.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן