שימוש בהערכת היקף הפעילות הגופנית בכדי להעריך את הסיכון לתמותה לבבית שווה, ואולי אף עולה ביעילותו על שימוש במבחן מאמץ, בנשים אסימפטומטיות, מדווחים חוקרים בכנס השנתי ה- 53 של ה- American College of Cardiology (ACC).
ממצאים אלו הינם חלק מה- St. James Women Take Heart Project, הכולל מעקב אחר 5,721 נשים בגיל התחלתי של 35 שנים ומעלה, שהחל ב- 1992. כל הנשים המשתתפות היו ללא תסמינים או היסטוריה של מחלת לב, ועם לחץ דם של פחות מ- 170/110 מ”מ כספית.
5% מהנשים היו סכרתיות ו- 45% סבלו מיתר לחץ דם. הגיל הממוצע היה 52 שנים. בסך הכל נרשמו 180 מקרי מוות (3%), 58 מסיבות לבביות.
הערכה של מבחן מאמץ בוצעה בשיטת Duke Treadmill Score (DTS). היקף הפעילות הגופנית הוערך בעזרת שאלונים שכללו שאלות בדבר פעילויות כגון הליכה, ריצה, סקווש, גינון ועוד. הפעילויות נוקדו לפי המאמץ הנדרש לקיומן.
כל עליה של נקודה ב- DTS היתה קשורה בהפחתה של 9% בתמותה הכוללת, 13% הפחתה בסיכון למוות לבבי. כל עליה של יחידה אחת במדד היקף הפעילות הגופנית היתה קשורה בהפחתה של 17% בתמותה הכוללת, ובהפחתה של 22% בתמותה הלבבית.
כיום ההנחיות של ה- AHA/ACC כוללות המלצה על ביצוע מבחן מאמץ בנשים אסימפטומטיות, אולם יתכן שאין בכך צורך, אומרים החוקרים.
ACC 53rd Annual Scientific Session: Session 876-1. Presented March 7, 2004.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!