על-פי תוצאות אנליזה שנערכה בקרב נבדקים הסובלים ממחלה צרברו-ווסקולרית או המצויים בסיכון מוגבר אחר ללקות בשבץ או במחלה ווסקולרית אחרת, טיפול באמצעות statin מפחית את שכיחות הארועים הלבביים ואת שכיחות מקרי השבץ האיסכמיים, ללא השפעה כלשהי של דימום מוחי, אפילו בקרב נבדקים שבהם לא נמצאו ערכי כולסטרול גבוהים.

3,280 מבוגרים הסובלים ממחלה צרברו-ווסקולרית ו-17,256נבדקים נוספים הסובלים ממחלה עורקית חסימתית אחרת או מסוכרת חולקו אקראית למתן טיפול ב-40 מ”ג simvastatin ביום או למתן מקביל של פלצבו. אנליזה של תת-הקבוצות נעשתה בהתאם למקרים של ארוע ווסקולרי עיקרי (MI שאיננו קטלני או מוות קורונרי, שבץ מכל סוג שהוא, או כל פרוצדורה של חידוש אספקת דם). תוצאה משנית הוגדרה כהופעת שבץ וסוג השבץ שהתרחש.

החוקרים השוו את הנבדקים שטופלו באמצעות simvastatin לנבדקים שקיבלו פלצבו ומצאו הבדל ממוצע של 1.0mmol/L ברמות LDL-כולסטרול במהלך תקופת טיפול של 5 שנים.

באופן כללי נמצאה ירידה משמעותית של 25% בשיעור מקרי השבץ במהלך השנה הראשונה (444 מקרים [4.3%] במתן simvastatin לעומת 585 מקרים [5.7%] במתן פלצבו; p<0.0001), ממצא המשקף ירידה ברורה בשיעור של 28% במקרי השבץ האיסכמי (p<0.0001), ללא הבדל במקרי השבץ בשל דימום (51 מקרים [0.5%] לעומת 53 מקרים [0.5%]; 95%rr, 0.65-140; ערך p=0.8). תוצאה זו שוות ערך להפחתה בשיעור של 1.3% בסיכון או לערך NNT של 77 למניעת מקרה נוסף אחד של חולה שיפתח שבץ.

simvastatin הפחית את מספר המקרים בהם הופיע התקף איסכמי מוחי חולף בלבד (2.0% לעומת 2.4%, ערך p=0.02), ואת מספר המקרים שבהם נדרש angioplasty או endarterectomy של הקרוטיד (0.4% לעמות 0.8%; ערך p=0.0003).

ההפחתה בשכיחות מקרי השבץ לא היתה בעלת משמעות במהלך השנה הראשונה, אך היתה משמעותית כבר בסיום השנה השניה לניסוי (p=0.0004).

בקרב הנבדקים שסבלו ממחלה צרברו-ווסקולרית קודמת לא נמצאה הפחתה בשכיחות מקרי השבץ, אך נמצאה ירידה גבוהה משמעותית של 20% בשיעור הארועים הווסקולריים העיקרים (406 מקרים [24.7%] לעומת 488 מקרים [29.8%]; ערך p=0.001).

הירידות היחסיות בשכיחות מקרי השבץ היו בערך של 25% בכל אחת מתת-הקטגוריות האחרות של הנבדקים שהשתתפו שכללו את הנבדקים בעלי מחלה לבבית או סוכרת; את הנבדקים המצויים מעל או מתחת גיל 70 שנים בזמן תחילת הניסוי, ואת הנבדקים שבהם נמצאו ערכים שונים של לחץ-דם או של שומני דם (אפילו כשערכי ה-LDL-כולסטרול לפני הטיפול היו נמוכים מ-3.0mmol/L).

החוקרים מציינים כי בשל גודל המדגם הרחב בניסוי ובשל הנבדקים המצויים בסיכון גבוה שהשתתפו בו , הרבה יותר נבדקים לקו בשבץ במהלכו מאשר במהלך כל ניסוי קודם שעסק בהורדת רמות כולסטרול. הם מסבירים כי מנה יומית של 40 מ”ג simvastatin הפחיתה את שיעור מקרי השבץ האיסכמי בכ-25%, ולכן לאור ההנחה הקשורה בשיעור חוסר ההענות לניסוי, שימוש אמיתי במרשם זה יפחית ככל הנראה את שיעור מקרי השבץ בכ-33%. אולם, קביעה זו מבוססת על ההנחה שההענות בקרב מטופלים תהיה גבוהה יותר מזו שנצפתה במהלך הניסוי.

החוקרים מציינים כי התוצאות מספקות עדות ברורה לכך שטיפול במתן statin הינו כדאי בקרב חולים הסובלים ממחלה צרברו-ווסקולרית, אפילו אם טרם נמצאה בהם מחלה קורונרית. הם מסכמים כי בהתחשב בעובדת היות השבץ אחד מגורמי התמותה העיקריים ברחבי העולם, הממצא מעיד כי יש לשקול באופן שגרתי את הטיפול באמצעות statin בקרב חולים המצויים בסיכון גבוה ללקות בשבץ, ללא תלות ברמות הכולסטרול או בהמצאות מחלה קורונרית.    

Lancet 2004; 363: 757-67

לידיעה