מחקרים קודמים הראו ששימוש קבוע באספירין עשוי להפחית את הסיכון לאדנומות של המעי הגס ורקטום. אך כעת, מחקר חדש מציע שהתגובה לטיפול היא תלויית-מינון ושהתועלת המרבית מושגת במינון גבוה מזה המומלץ למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות.
תוצאות המחקר, המתפרסם בגיליון ה-3 בפברואר של ה-Annals of Internal Medicine, מבוססות על מחקר שכלל מעל 27,000 נשים שעברו קולונוסקופיה בין השנים 1980 ל-1998.
בגיוס למחקר המשתתפות שללו סיפור עבר של אדנומה, סרטן, מחלת מעי דלקתית או familial polyposis. שימוש באספירין הוערך בעזרת שאלונים דו-שנתיים.
במהלך תקופת המחקר, אובחנו 1368 מקרים של אדנומות במעי הגס הדיסטלי וברקטום. בסך הכל, נשים שנטלו לפחות שתי טבליות אספירין במינון סטנדרטי בשבוע היו בסיכון מופחת ב-25% לפתח אדנומה בהשוואה לנשים שנטלו את התרופה בתכיפות נמוכה יותר. יתרה מזאת, הסיכון לאדנומה ירד ככל שהשימוש באספירין עלה. בהשוואה לאי-שימוש, שימוש ב-14 טבליות בשבוע הפחית את הסיכון ב-51%. תגובה תלויית-מינון נמצאה הן בשימוש הקצר (עד 5 שנים) והן בשימוש ממושך.
לפני שיהיה ניתן להמליץ על טיפול מונע גורף באוכלוסיה הבוגרת, יש צורך בבחינה נוספת של היתרונות והסיכונים הכרוכים במינונים השונים של אספירין, קובעים החוקרים.
Ann Intern Med 2004;140:157-166,224-225.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!