רוב המטופלים הנמצאים בסיכון לפתח פקקת וריד עמוק (deep vein thrombosis DVT) לא מקבלים טיפול מניעתי הולם, כך עולה מדיווח המתפרסם בגיליון ה-15 בינואר של The American Journal of Cardiology.
DVT ותסחיף ריאתי (pulmonary embolism), הסיבוך החמור ביותר שלו, גורמים למעל 250,000 אשפוזים בארצות הברית מדי שנה, מציינים החוקרים, ושכיחות DVT מגיעה ל-182 ל-100,000 בקבוצות מסוימות של מטופלים.
מחקר פרוספקטיבי זה בחן קבוצה של 5451 מטופלים עם DVT שאושר על-ידי אולטרסאונד במטרה להתחקות אחר האפידמיולוגיה, הטיפול והשימוש בתרופות למניעה במטופלים אלו.
פחות מ-30% מהמטופלים נטלו טיפול מניעתי ל-DVT מסוג כלשהו בתוך 30 ימים לפני האבחון. לרוב המטופלים היו מחלות נוספות, כולל יתר לחץ דם (50%), ניתוח במהלך שלושת החודשים שקדמו לאירוע (38%), מגבלת תנועה ב-30 הימים הקודמים (34%), סרטן (32%), השמנת יתר (27%) וסיפור של עישון סיגריות (26%).
בקרב 14.5% מהמטופלים שלקו גם בתסחיף ריאתי, החוקרים מדווחים כי היתה שכיחות מוגברת גם של מחלות ריאה כרוניות וזיהום ריאתי, בהשוואה למטופלים עם DVT בלבד.
DVT חד-צדדי בגפה התחתונה היתה האבחנה השכיחה ביותר (77%), מציינים החוקרים, DVT דו-צדדי בגפיים התחתונות אובחן ב-12%מהמקרים ו-DVT בגפיים עליונות ב-11% מהמקרים. ברוב המטופלים היו תסמינים שכללו בצקת ואי-נוחות בגפה המעורבת.
ראש צוות המחקר, בראיון ל-,Reuters Health מציין כי על הרופאים ושאר הצוות הרפואי להגביר את המאמצים למניעת DVT, ולוודא שהמטופלים מקבלים את הטיפול המניעתי הראוי. עוד הוא מוסיף, יש לזכור שכיום שיעור התמותה מתסחיף ריאתי גבוה בהרבה משיעור התמותה מאוטם בשריר הלב. מחקרים אקראיים ומבוקרים מראים שטיפול ב- low molecular weight heparin (CLEXANE) הוא בטוח ויעיל כטיפול מניעתי במטופלים המאושפזים בבית החולים, יש לנקוט אמצעי זה אלא במקרים שקיימת התווית נגד.
Am J Cardiol 2004;93:259-262.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!