ממצאים העולים ממחקר חדש מעידים כי רמות הטסטוסטרון החופשי נמוכות יותר בקרב גברים המפתחים בשלב מאוחר יותר מחלת אלצהיימר (AD).
יתרה מכך, מחקר נוסף מוצא כי ירידה ברמת הטסטוסטרון החופשי עשויה להיות מתווכת תחילה באמצעות רמות גבוהות של גלובולין הקושר הורמוני מין בגברים ובנשים.
גם מחקרים אחרים דיווחו על הימצאות רמות פחותות של טסטוסטרון בגברים הסובלים מ-AD בהשוואה לנבדקים בריאים. החוקרים טוענים כי מחקרים אלו לא קובעים האם רמות הטסטוסטרון הנמוכות הן גורם או תוצאה של המחלה.
לכן, החליטו החוקרים לבחון פרוספקטיבית נתונים שנאספו במסגרת מחקר אודות הזדקנות, שנועד לבדוק גורמים הקשורים לחולי ולבריאות של בלוטת הערמונית. במחקר השתתפו 574 גברים ללא AD בין הגילאים 32-87 שנים בזמן תחילת הניסוי. במהלך זמן מעקב ממוצע של 19.1 שנים, אובחנה AD בקרב 54 מתוכם.
החוקרים מדווחים כי רמות הטסטוסטרון ורמות הגלובולין קושר הורמוני מין (SBHG) שנמדדו בסרום לא נמצאו קשורות משמעותית ל-AD. אולם אינדקס האנדרוגן החופשי (FAI), שחושב על-ידי חלוקת הטסטוסטרון שנמדד בסרום בגלובולין הקושר הורמוני מין, נמצא בקשר אינברטי עם הופעת AD.
לאחר התאמה למגוון משתני ערבוב, עדיין נמצאה הפחתה בשיעור של 26% בסיכון לחלות ב-AD עם כל עליה בשיעור של 10 יחידות ב-FAI, עובדה המצביעה על השפעה מגוננת של הטסטוסטרון בהתפתחות AD.
באנליזה נוספת, אומרת החוקרת הראשית, אפילו בשימוש בנתונים שנאספו 10 שנים לפני אבחון ה-AD, עדיין נמצאה השפעה בעלת משמעות, דבר המהווה חיזוק נוסף להשערה כי רמות טסטוסטרון אינן תוצאה של המחלה.
היא מוסיפה כי מן הממצאים עולה שסיכון מופחת לחלות ב-AD מצוי בקרב גברים שבהם נשמרות רמות גבוהות של טסטוסטרון חופשי.
במחקר השני, ערכו החוקרים השוואה בין רמות ההורמון בקרב 32 גברים ו-64 נשים שאובחנו עם AD לבין הרמות שנמדדו בקרב 32 גברים ו-72 נשים שאינם סובלים מהמחלה. ערך ה-BMI בנבדקים נע בין 22 ל-32.
רמות ה-SHBG נמצאו גבוהות משמעותית וערך ה-FAI היה נמוך משמעותית בקרב קבוצת החולים ב-AD, נשים וגברים כאחת. החוקרים כותבים כי זמינות נמוכה של טסטוסטרון חופשי התלויה בעיקר בהמצאות רמות גבוהות של SHBG מצויה בעיקר בחולי AD רזים.
בהסברת התוצאות, מציינת החוקרת הראשית כי טסטוסטרון שאיננו קשור יכול לחצות את מחסום דם-מוח ושם לפעול כאנדרוגן או להפוך לאסטרוגן, עובדה הנתמכת על-ידי מחקרים קודמים המראים השפעה מועילה של אסטרוגן על מערכת העצבים המרכזית.
היא מקווה כי הממצאים יעודדו מחקר עתידי, ומזכירה כי קבוצתה לא מאמינה בשלב זה כי מתן תוספת טסטוסטרון הוא ערובה להגנה מפני AD או לשיפור הזיכרון.
למעשה, היא טוענת, לאחרונה הסמיך ה-NIH פאנל רפואי שמטרתו לייעץ אודות מחקרים קליניים עתידיים בתחליפי טסטוסטרון בגברים. לעת עתה, היא מסכמת, מתוך שיקולי בטיחות, קיימת המלצה לביצוע ניסויים קליניים בהיקף קטן רק בקרב גברים שבהם נמצאו רמות טסטוסטרון נמוכות.
Neurology 2004;62:188-193,301-303.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!