על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, זריקות saline לרצועה יעילות כמו prolotherapy לטיפול בכאב כרוני בגב התחתון. מאמר מערכת מצורף משבח את המחקר.
החוקרים כותבים כי הפחתה משמעותית וממושכת בכאב ובמידת חוסר התפקוד מופיעה בעקבות הזרקות לתוך הרצועה בטיפול בכאב כרוני בלתי-ספציפי בגב התחתון, ללא תלות בתמיסה המוזרקת או בשימוש באימון גופני במקביל לטיפול.
הניסוי המבוקר שבוצע היה triple-blinded בנוגע לסוג הזריקה ו-single-blinded בנוגע לסוג האימון. במהלך תקופה בת ששה חודשים, חולקו באקראי 110 נבדקים הסובלים מכאב בלתי-ספציפי בגב התחתון (משך ממוצע של 14 שנים) לקבלת טיפול חוזר ב-prolotherapy עם 20% גלוקוז/ 0.2% לידוקאין (lignocaine) או לקבלת זריקות saline רגיל לתוך ה-lumbo-pelvic ligaments. הנבדקים חולקו באקראי גם לתוכנית אימון גופני שכוללת תרגילי כיפוף/הארכה או לפעילות רגילה. מעקב בוצע במהלך 12 חודשים בקרב 96% מהנבדקים ובמהלך שנתיים בקרב 80% מהם.
במהלך הניסוי, הזרקות לתוך הרצועה יצרו הפחתה משמעותית וממושכת בכאב על-פי סקאלת הערכה אנלוגית ויזואלית. אולם, זריקות prolotherapy לא נמצאו יעילות יותר מזריקות saline, ותוכנית האימון לא הראתה יתרון כלשהו על-פני פעילות רגילה. תופעות לוואי זמניות וזניחות של ההזרקות התרחשו לעיתים קרובות ביחס לתיעוד שנעשה בניסויים קודמים.
כעבור 12 חודשים, התרחשה הפחתה בשיעור של יותר מ-50% בכאב בהשוואה לזמן תחילת הניסוי ב-46% מהנבדקים שטופלו במתן prolotherapy לעומת 36% מהנבדקים בקבוצה שקיבלה saline, וב-41% מהנבדקים שביצעו אימון לעומת 39% מהנבדקים שהמשיכו בפעילות הרגילה. הפחתה בשיעור של יותר מ-50% בחוסר התפקוד התרחשה ב-42% מהנבדקים בקבוצת ה-prolotherapy לעומת 36% בקבוצת ה-saline, וב-36% מקבוצת הנבדקים שטופלו בתוכנית האימון לעומת 38% מהנבדקים ששמרו על פעילותם הרגילה. אף אחד מהבדלים אלו לא נמצא בעל משמעות סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי שיעור ההצלחה של הניסוי בהפחתת הכאב ושיפור התיפקוד הוא טוב לפחות כמו השיעור שדווח עבור טיפול במתן גירוי לחוט השדרה, ביצוע ניתוח, או מתן טיפול רב-דיסציפליני. הם מוסיפים כי ההשפעה נובעת כנראה מהחדרת המחט בשל יצירת גירוי נגדי ולא מן התמיסה המוזרקת.
במאמר מערכת מצורף מגדיר הכותב את הגיית המחקר ואת ביצועו כמוצלחים מכל הבחינות. הוא דן בשאלות הרבות העולות מתוך הממצאים, הנוגעות גם לתפקיד האינטרקציה בין הרופא לחולה.
הוא כותב כי לכל מחט יש קצה חד שחודר אל החולה וקצה עמום המחובר לספק שירותי הבריאות וכי ההנחה שהפעילות מתרחשת רק בקצה החד מעידה על חוסר הבנה של ההתנהגות האנושית.
Spine. 2004;29(1):9-16
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!