זריקות Saline ומתן prolotherapy יעילים במידה דומה בטיפול בכאב כרוני בגב תחתון (Spine)

על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, זריקות saline לרצועה יעילות כמו prolotherapy לטיפול בכאב כרוני בגב התחתון. מאמר מערכת מצורף משבח את המחקר.

החוקרים כותבים כי הפחתה משמעותית וממושכת בכאב ובמידת חוסר התפקוד מופיעה בעקבות הזרקות לתוך הרצועה בטיפול בכאב כרוני בלתי-ספציפי בגב התחתון, ללא תלות בתמיסה המוזרקת או בשימוש באימון גופני במקביל לטיפול.

הניסוי המבוקר שבוצע היה triple-blinded בנוגע לסוג הזריקה ו-single-blinded בנוגע לסוג האימון. במהלך תקופה בת ששה חודשים, חולקו באקראי 110 נבדקים הסובלים מכאב בלתי-ספציפי בגב התחתון (משך ממוצע של 14 שנים) לקבלת טיפול חוזר ב-prolotherapy עם 20% גלוקוז/ 0.2% לידוקאין (lignocaine) או לקבלת זריקות saline רגיל לתוך ה-lumbo-pelvic ligaments. הנבדקים חולקו באקראי גם לתוכנית אימון גופני שכוללת תרגילי כיפוף/הארכה או לפעילות רגילה. מעקב בוצע במהלך 12 חודשים בקרב 96% מהנבדקים ובמהלך שנתיים בקרב 80% מהם.

במהלך הניסוי, הזרקות לתוך הרצועה יצרו הפחתה משמעותית וממושכת בכאב על-פי סקאלת הערכה אנלוגית ויזואלית. אולם, זריקות prolotherapy לא נמצאו יעילות יותר מזריקות saline, ותוכנית האימון לא הראתה יתרון כלשהו על-פני פעילות רגילה. תופעות לוואי זמניות וזניחות של ההזרקות התרחשו לעיתים קרובות ביחס לתיעוד שנעשה בניסויים קודמים.

כעבור 12 חודשים, התרחשה הפחתה בשיעור של יותר מ-50% בכאב בהשוואה לזמן תחילת הניסוי ב-46% מהנבדקים שטופלו במתן prolotherapy  לעומת 36% מהנבדקים בקבוצה שקיבלה saline, וב-41% מהנבדקים שביצעו אימון לעומת 39% מהנבדקים שהמשיכו בפעילות הרגילה. הפחתה בשיעור של יותר מ-50% בחוסר התפקוד התרחשה ב-42% מהנבדקים בקבוצת ה-prolotherapy לעומת 36% בקבוצת ה-saline, וב-36% מקבוצת הנבדקים שטופלו בתוכנית האימון לעומת 38% מהנבדקים ששמרו על פעילותם הרגילה. אף אחד מהבדלים אלו לא נמצא בעל משמעות סטטיסטית.

החוקרים כותבים כי שיעור ההצלחה של הניסוי בהפחתת הכאב ושיפור התיפקוד הוא טוב לפחות כמו השיעור שדווח עבור טיפול במתן גירוי לחוט השדרה, ביצוע ניתוח, או מתן טיפול רב-דיסציפליני. הם מוסיפים כי ההשפעה נובעת כנראה מהחדרת המחט בשל יצירת גירוי נגדי ולא מן התמיסה המוזרקת.

במאמר מערכת מצורף מגדיר הכותב את הגיית המחקר ואת ביצועו כמוצלחים מכל הבחינות. הוא דן בשאלות הרבות העולות מתוך הממצאים, הנוגעות גם לתפקיד האינטרקציה בין הרופא לחולה.

הוא כותב כי לכל מחט יש קצה חד שחודר אל החולה וקצה עמום המחובר לספק שירותי הבריאות וכי ההנחה שהפעילות מתרחשת רק בקצה החד מעידה על חוסר הבנה של ההתנהגות האנושית.

Spine. 2004;29(1):9-16

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן