על-פי תוצאות מחקר קוהורטי פרוספקטיבי שפורסם לאחרונה, עשויה צריכה גבוהה של ויטמין D להיות קשורה לסיכון מופחת להופעת rheumatoid arthritis, RA, בנשים מבוגרות.

החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים בדקו את השפעת הדיאטה או צריכת המזון על הופעת RA ועד כה לא נמצא קשר בין ויטמין D לבין הופעת המחלה.

החוקרים ניתחו נתונים מתוך מחקר קוהורטי פרוספקטיבי שנערך בקרב אוכלוסיה החל משנת 1986וכלל 41,836 משתתפות בגילאי 55-69 שנים שהשיבו על שאלון אישי מפורט.

השאלון כלל מידע הקשור לנתונים דמוגרפיים, להיסטוריה הרפואית ולפוריות, לגורמים הקשורים בסגנון החיים, לתזונה ולצריכת תוספות מזון.

החוקרים השיגו מידע אודות צריכת ויטמין D וצריכת הסידן של הנבדקות על ידי הכפלת שכיחות הצריכה של כל יחידת מזון בתכולת הסידן ובתכולת ויטמין D שלה. החוקרים התחשבו גם בצריכת מולטי-ויטמינים ובצריכת תוספות מזון המכילות רק סידן או רק ויטמין D, ובמינון היומי הנלקח.

הקבוצה הקוהורטית הנמצאת בסיכון הורכבה מ-29,368 נשים מתוך 35,635 הנשים שענו לשאלון עד שנת 1992 ו/או שנת 1997. נפסלה השתפותן של נבדקות שאובחנו עם RA לפני שנת 1987 או שלא נמצאו תקפות להשתתפות בשל השארת יותר מ-30 שאלות אודות פריטי מזון ללא מענה בשאלון או בשל צריכת אנרגיה יומית בלתי סבירה (פחות מ-600 קק”ל או יותר מ-5000 קק”ל).

החוקרים חילקו את משתני הדיאטה על-פי פיזור צריכתם בקרב כלל המשתתפות בסקר. הם העריכו גורמי סיכון ו-95% CIs באמצעות רגרסית סיכון פרופורציונלית ל-Cox, היוצרת התאמה ל-95% מגורמי הבלבול הפוטנציאליים.

152 מקרים של RA תועדו במהלך 11 שנות המעקב (314,181 פרטים-שנים). גורמים העשויים להעיד על בריאות פגומה של המשתתפות לא נמצאו שונים בין אלו שחלו לאלו שבהן לא הופיעה המחלה בחיתוך עם רמות הצריכה הכללית של ויטמין D, ולא נמצאו קשורים לסיכון לחלות ב-RA.

הקורולציה בין צריכת הויטמין הכללית לבין צריכת הסידן היתה בינונית (r=0.54) לא נמצא קשר בין צריכת סידן גבוהה לבין הסיכון ל-RA.

צריכה יומית גבוהה יותר של ויטמין D נמצאה קשורה באינברסיה לסיכון להופעת RA (עם RR, 0.67;95%CI, 0.44-1.00; P=.05); החוקרים מצאו קשרים אינברסיים גם לדיאטה (RR, 0.72;95%CI, 0.46-1.14; P=.16) וגם לצריכת תוספת ויטמין D (עם RR, 0.66;95%CI, 0.43-1.00; P=.03).

מוצרי מזון בעלי תכולה גבוהה של ויטמין D ו/או של סידן לא נמצאו קשורים באופן חזק לסיכון לחלות ב-RA; אולם, נמצא קשר בין השיעור המורכב של שילוב מספר מנות מוצרי החלב לבין הסיכון להופעת RA (עם RR, 0.66;95%CI, 0.42-1.01; P=.06).

החוקרים גילו גם נטייה לקשר אינברסי להופעת RA בקרב מעשנות בעלות צריכה גבוהה של ויטמין D (עם RR, 0.66;95%CI, 0.32-1.22), בעוד המעשנות בעלות צריכה נמוכה של ויטמין D נמצאו בסיכון מוגבר להופעת RA (עם RR, 1.8;95%CI, 1.16-2.75 ).

החוקרים מציינים כי משום שלא בוצעה בדיקה קלינית של הנבדקות יתכן כי חלק מהן סווגו באופן שגוי. בנוסף, הם מציינים כי בנבדקות מבוגרות יותר ישנה נטייה לצריכה נמוכה יותר של ויטמין Dשעלולה היתה להשפיע על התוצאות, וכי לא נמדד במחקר שיעור החשיפה לשמש, המהווה מקור חשוב לויטמין D.

החוקרים כותבים כי למרות שהשפעותיו של ויטמין D על תפקוד המערכת האימונית אינן מוסברות במלואן עדיין, תוצאות המחקר מעלות תפקיד אפשרי שלו בהפחתת הסיכון להתפתחות מחלה אימונולוגית. הם מסכמים כי דרושים ניסויים נוספים בכדי לאמת או להפריך ממצאים אלו.  

 Arthritis Rheum. 2004:50:72-77

לידיעה במדסקייפ