מחקר חדש מצביע על כך שקיימת סבירות גבוהה שהוריהם של ילדים הסובלים מהפרעה בקשב ובריכוז המלווה בהיפראקטיבית (ADHD) סובלים אף הם מההפרעה ועשויים להנות מהטיפול המתאים.
המחקר הקיף 98 ילדים בגילאים 3-7 שנים אשר אובחנו עפ”י ה- DSM-IV כסובלים מ-ADHD, מתוכם 68 סבלו בנוסף מהפרעת התנהגות (oppositional defiant או conduct disorder). קבוצת הבקרה כללה 116 ילדים שלא סבלו מההפרעה.
באמצעות ראיונות של האמהות הביולוגיות של הילדים מצאו החוקרים שהסיכוי שאמהות או אבות לילדים הסובלים מ-ADHD סבלו אף הם מההפרעה כשהיו ילדים גבוה פי 24 מאשר בקבוצת הבקרה.
אמהות לילדים שסבלו משילוב של ADHD וההפרעות הנוספות סבלו בשכיחות גבוהה יותר מהפרעות במצב הרוח, מהפרעות חרדה ומהתמכרות לסמי מרץ או קוקאין. גם האבות של הילדים הללו סבלו יותר בילדותם מהפרעות התנהגות ונטיה לאלכוהוליזם.
יש לציין במגבלות של המחקר את ההסתמכות הבלעדית על ראיונות עם האמהות, את השימוש ב- DSM-III לאבחון ההורים ואת העוצמה המוגבלת באיתור הפערים בין הילדים שסבלו מ-ADHD בלבד לבין קבוצת הבקרה.
החוקרים ציינו שמכיוון שהטיפול בילד הסובל מההפרעה תלוי מאד באם, הפרעה מהסוג שצוין עלולה לפגום בטיפול ובהחלמה של הילד.
“אנו מנסים לפתח כלים כדי להעריך כיצד יתפקדו הילדים הללו כשיתבגרו” הוסיפו החוקרים.
J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2003;42:1424-1432
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!